נשאלתי מתלמידי הרב החריף מוה' יעקב יוסף ווילער ני' בהא דאמרו בסנהדרין דף ע"ח אמר רבא שור של אדם טריפה פטור מ"ט דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כל היכא דלא קרינא ביה וגם בעליו יומת לא קרינא ביה והשור יסקל וע"ז הקשה דהא בדף ט"ז שם אבעיא להו שור של כה"ג בכמה למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה או למיתת בעלים דעלמא מדמינן ליה וא"כ איך אמר רבא כאן בפשיטות דלמיתת בעלים מדמינן ליה והיא לכאורה קושיא גדולה. והשבתי דהנה הרמב"ם פסק בפ"ט ממלכים ה"ו דגם בהמה אין הורגין מספק ע"ש וע"כ שפיר אמר רבא דלו יהא דהוא ספק מכל מקום לא הורגין מספק השור אבל שם בדף ט"ז ב"כ וב"כ נדון השור רק שהספק אם צריך כ"ג או שלשה שפיר אבעיא לי' ודו"ק. ומה שהקשה הנ"ל בהא דנחלקו רב' ורב אשי לענין שור של אדם טריפה אי נהרג השור והקשה מש"ס דף מ"ם דשור שלא בכוונה פטור לכ"ע ממיתה משום דאדם שלא בכוונה פטור ואקיש מיתת השור למיתת אדם וא"כ ה"ה הכא לק"מ דשלא בכוונה גם התורה פטרה לאדם אף דאדם מועד לעולם מכ"ש השור העני למה יתחייב והוא ודאי שלא בכוונה אין עליו שום חיוב משא"כ אדם טריפה דהבעלים פטורין משום דהוה עדות שאאילה"ז אבל השור למה יפטר ותדע שהרי לענין כופר שלא בכוונה נחלקו דלמאן דפוטר הוא משום דיש קרא הא לא"ה חייב משום דזה מחמת הבעלים בא ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קע״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.