שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ז

תמול היה אצלי הבחור כהלכה שמו שמואל נכד הרב מוהר"ר שמואל ר"פ ז"ל מפה והקשה אותי במה דפריך בכתובות דף למ"ד א"ב זר שאכל תרומה לאביי פטור ופריך לאביי פטור והאמר רב חסדא הגונב חלבו של חבירו ואכלו מודה רנבה"ק דחייב וכו' וה"ה כאן משעה דאגבהה קניא מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכלי' וע"ז הקשה הא רבה אמר גזל חביות של יין דשויא זוזא הוקרה תברא שתי' חייב ד' א"כ נ"מ אם הוקרה טרם שאכל דפטרו המיתה מתשלומין והיא קושיא גדולה וכמדומה שכבר כתבתי בזה וא"י מקומו. וכעת נראה דהנה לפמ"ש המהרש"ל הובא בש"ך חו"מ סי' שס"ב דאם יאוש קודם שהוקרה עשו תקנת השבים א"כ כאן אם נימא דסתם גזילה יאוש בעלים שוב לא שייך לשלם ובפרט לאביי דס"ל יאוש שלא מדעת הוה יאוש ואף אי נימא כמ"ש הש"ך מ"מ ע"י הלעיסה נעשה שינוי כמ"ש הריטב"א וא"כ קנאו בשינוי ובודאי א"צ לשלם מה שהוקרה. ובלא"ה נראה כיון דתרומה לא חזיא רק לאכילה וזולת אכילה הו"ל כל הנאות שלכד"א וא"כ כל שאתה מחייבו בשביל שאבדה הרי ע"כ הגביה ע"מ שיאכל דאל"כ הו"ל כהגביה ע"מ לאבדו ועיין ש"ך סי' שצ"ו א"כ בכה"ג ודאי המיתה פטרו אף דהוקרה בתוך כך כנלפענ"ד.