שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ה

הנה דברי רש"י בכריתות כ"ו שכתב ד"ה ובדין הוא דמשום חולין בעזרה ליכא דלא אסרה תורה אלא שחיטה ולא מליקה והוא תימה דהא בנזיר דף כ"ט מבואר דשייך איסור בחטאת העוף הבא על הספק וכבר תמהו בזה הפמ"א ח"ב סי' ס"ט והשעה"מ פ"א משחיטה ה"ב ובתוס' חדשים פ"ק דכריתות משנה ד' ועיין מ"ש דו"ז הגאון מוה' שאול ז"ל ודבריו תמוהים כמו שיראה המעיין ובשעה"מ הרגיש בזה ודחאו וגם בכריתות דף ז' כתב רש"י טעם אחר דחולין ע"ג המזבח לא אכפת לן כיון דאין כאן רק דמה ולא מקרי אכילה וכבר כתבתי וא"י מקומו. והנה לפענ"ד כעת נראה דבאמת כל דמלק ונודע שלא ילדה הוה חולין גמורים ופשיטא דל"ש חולין שנשחטו בעזרה דהא נוחר ומעקר לא אסרה תורה ובנזיר דף כ"ט מיירי קודם שנודע והתורה חייבה מספק להביא חטאת העוף וא"כ אי אפשר לומר דחשיב כנוחר ומעקר דהא כן מצות התורה למלוק ושפיר הוו חולין שנשחטו בעזרה מספק דשמא לא נתחייבה בקרבן ומ"ש רש"י בכריתות דף ז' היינו ג"כ בלא נודע עדיין דהו"ל ספק גמורה ולא אפשר לומר דהוה כנוחר ומעקר וכתב רש"י הטעם דחייבה התורה להקריב קרבן מספק ולא אכפת לן משום ספק חולין שנשחטו בעזרה משום דאין למזבח רק דם לא חשיבה אכילה וז"ש רש"י ובמס' נזיר דף כ"ט ילפינן דחטאת עוף בא על הספק וזה ברור ודברי רש"י נכונים.