שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ד

הנה מצאתי בספר מזבח כפרה בחידושי רמב"ן על חולין שכתב בהא דאמרו ריש חולין ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי והקשו התוס' הא הו"ל ספק טומאה ברה"ר דעזרה רה"ר היא ולמה צריך ברי וכתב הרמב"ן דבמוקדשין לאו בספק טומאה דיינינן דהא בעי שימור דכתיב משמרת תרומתי צריך שיהא ברי לו שהן טהורין ואי לאו אסור להקריבן עכ"ל הזהב. והנה בראותי אמרתי שישו בני מיעי שישו שזכיתי זה איזה שנים בזה מעצמי בהא דנחלקו ר"א ור' יהושע בבכורות דף ל"ד גבי תלוי' לשיטת הרמב"ם דספק מותר מן התורה וא"כ למה בתלויה אסור והאריך בזה המהרי"ט אלגזי בחידושיו לבכורות וחלה יעו"ש. ואמרתי דשם דבעי משמרת תרומתי א"כ אף דספק מותר עכ"פ לא הוה משומר ובזה כתבתי בתשובה ל"ק גלינא במה שהיה מעשה במצה שמורה שנולד איזה ספק בזה ואמרתי דעכ"פ משומר לא הוה והרי כתיב ושמרתם את המצות והארכתי בזה בהך דסי' תס"ז באו"ח דלאכילה לא מועיל ס"ס ואמרתי דהרי ס"ס הוא מטעם רוב אף דעדיף מיניה אבל עכ"פ דבר ברור לא הוה והרי התורה אמרה דבעי שימור.