סיימתי ת"ל מסכת חולין ושם אמרו במשנה לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע וכתב ביש"ש דל"מ להך דשחיטה דמבטלין שליח לגמרי אלא אף אותו השליח ה"א דיכול לטהר את המצורע ואח"כ ושלח קמ"ל דלא ע"ש. והנה לפענ"ד דברי רש"י בדף ק"מ דאמר אלא בשחיטה ופירש"י אפילו שהיא שחיטה ולא אכלי לה ויכול לשרפה לאחר שחיטה לא תיתי מעיר הנדחת הנה מבואר סברת מהרש"ל אך ק"ל הא דאמר בדף קמ"א הא לדבר מצוה לא הא עשה ולא תעשה היא ומה קושיא דהא ה"א דלדבר מצוה יכול לקיים שניהם ולשלחה אח"כ וביותר קשה מהא דפריך מאי אולמא האי עשה מהאי עשה והא אלים דיכול לקיים שניהם העשה דמצוה ואח"כ ישלחה וצע"ג:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.