שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קמ״ז (ה׳)

ומיהו עדיין קשה דלמי ניחא והא משלחן גבוה קא זכו ולא שייך ניחותא דבעלים וע"כ דמסתבר כפירוש רש"י וכמ"ש ומה דלא נקט שאר קדשים דעורותיהן לכהנים הוא כמ"ש לעיל דבאמת גם בקדשים על העור לא חל הקדושה כמ"ש רש"י בחולין דף קט"ז בשם נימוקי מהר"ם יעו"ש גבי קיבה ובזה נראה לפענ"ד ליישב מה שהקשו על רש"י דכתב בפסחים כ' דלכך לא מקשה על הקרא דבקרא מצי למימר שהודח במים לבישול והרי בחולין מקשה על קרא ולפמ"ש אתי שפיר לומר דשם קאי הש"ס למ"ד דקדשים קלים ממון בעלים ושפיר משכחת לה דהודח במים בשעת בישול והוא ממון בעלים אבל בחולין קאי למ"ד דקדשים קלים אינן ממון בעלים וא"כ שוב הוכרח לנקוט דהעבירה בנהר בשביל העור ודו"ק כי הוא ע"ד פלפול בעלמא. והנה מ"ש בשם הרי"ף דפירש משום סירכא דמשכא דהיינו אם יש סרכא נשמטת הנה הב"ח באו"ח סי' תצ"ח הביא בשם מהר"ש שכתב על פירוש הרי"ף ח"ו לא תהא כזאת בישראל להכשיר את הטריפה בערמה ועמ"ש בספר מ"ע שורש שלישי ענף רביעי ס"ק י"ב וכעת נראה לפמ"ש בשו"ת בית יעקב סי' פ"ד ובסי' צ"ו בשם ביאורי רש"ל על הסמ"ג הלכות נדה דמותר להעלים עין כל שאינו ברור שיטרף ע"ש וא"כ מכ"ש כאן דעושה דבר שאינו ברור שיטרף כיון דיש סרכות שהם כשרים כשהן כסדרן וגם בשלא כסדרן אינו ברור שיטרף ובפרט דסרכות אינן טריפות כעת רק שסופו לנקוב מבואר שם בפירוש דכל שאינו רק שמא סופו לנקוב מותר להעלים עין ובפרט דסרכות אינו רק מיעוט רק דהוא מיעוט המצוי וכיון שבאותו מיעוט המצוי יש סרכות שאינן טריפות וגם אותן הטריפות אינם טריפות כעת רק שסופו לנקב פשיטא דמותר להעלים עין ולעשות טצדקי שיהי' נשמטות וגם לפמ"ש הלבוש ביו"ד סי' ל"ט דטוב להשקות מים צוננים משום שהסרכות מחמת חמימת הריאה באות וע"כ טוב לקררם ועיין במ"ע שם אות י"ג וכפי הנראה כשמשקה מיד נתקרר הריאה ולא יהי' בה סרכות שלא יתחמם הריאה בשעת שחיטה א"כ בכה"ג שוב ודאי מותר לעשות שלא יתהוה הריעותא וז"ב כשמש. ובזה נראה לפענ"ד דלכך לא פירש רש"י בחולין משום סרכא כפירוש הרי"ף משום דבזה שוב לא שייך דניחא לי' דהא באמת לא הוה ניחותא כלל דהא אינו עושה רק שלא יתהוה החמימות שממנו נולדו הסרכות והדבר דומה לאם עושה שלא יקולקל הכותל דאינו בכי יתן וה"ה בזה כנלפענ"ד ולכך פירש משום העור דרוצה בזה באמת וז"ב ודו"ק היטב: