במ"ש בש"ע אהע"ז סי' י"ג דזונה מותרת להנשא וכתב המהרי"ו הטעם דזנות ל"ש והוא תמוה דהא קי"ל כר"י דזנות שכיח ועיין נו"ב ובישועת יעקב מ"ש בזה אמנם אני תמה כעת דלפמ"ש בשיטה מקובצת בכתובות ריש פרקין דמה דאמרו זנות לא שכיח היינו בנשואה דבעלה משמרה משא"כ בארוסה א"כ מכ"ש בזונה דחיישינן שמא תזנה ובודאי אין לה מי שישמרה וא"כ זנות שכיח וצ"ע והנה אם היתה זונה בעת שהיה הבעל חי ונודע אח"כ היה נראה לפענ"ד כיון דנאסרה על בעלה ואינה משועבדת לו הוה כמו נכרי' שכתב הנוב"י דאינה בכלל מינקת חבירו מכ"ש בזה שנאסרה על בעלה ואינה משועבדת לו מיהו לפמ"ש התוס' ריש זבחים שזונה מותרת להיות עמו וא"צ לגרשה שוב הו"ל מיניקת וגם לפמ"ש התוס' בסוטה דהטעם הוא משום בשדה יתומים אל תבא גם בזה שייך זאת ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.