בעש"ק העבר היו אצלי המופלג מוהר"מ ושאל בהא דאמרו בקידושין דף כ"ד ע"ב נגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע א"י בהם לחירות ופריך למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' ומשני שאני אדם כיון דבר דעת הוא הוא מבעית אנפשי' כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וע"ז הקשה לשיטת הפוסקים דכל דחייב לצאת ידי שמים מועיל תפיסה והרי קי"ל דעבד מקרי תפוס בעצמו ומה"ט דנין דיני קנס עבד בבבל א"כ כיון דמבעית חייב בדיני שמים שוב העבד מקרי תפוס בעצמו ולמה לא יצא לחירות והנה יפה הקשה אך ראה הקושיא בשער המלך הלכות עבדים פ"ה יעו"ש.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.