שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קי״ד

בדבר אשר שאל במי שכתב והתנדב לקנות ספר שמדפיסין מאדם גדול אם יכולים לחזור ולהשאל על מה שנדרו לקנות הספר. והנה הדבר פשוט דאין כאן משום נדר ולא יד לנדר דנדר צריך להתפיס והוה איסור חפצא וכאן לא הוה נדר ולא תורת יד לנדר רק שכבר הורה לנו המהרי"ט בתשובה חלק יו"ד סי' כ"ח דנהנו העולם לידור והוא מתורת בפיך זו צדקה ע"ש שהאריך וכבר הארכתי בזה בחבורי ידות נדרים סי' ר"ג ס"ק ח' יעו"ש באורך ולפ"ז כיון דהוא מתורת בפיך זו צדקה וא"כ פשיטא דיכול לשאול על נדרו וכמו בצדקה כמבואר סי' רנ"ח. אמנם הרדב"ז בתשובה כתב דמנדין החכם שמתיר נדר זה שמפסיד לעניים ע"ש בסי' קל"ד בהשלש מאות תשובות והוא ח"ד להרדב"ז וה"ה כאן. אמנם לפענ"ד בנ"ד א"י לשאול על נדרו דהרי בצדקה הוה אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ומה דיכול לשאול על הקדשו היינו משום דאתי דיבור ומבטל דיבור כמבואר בשו"ת הרשב"א הובא בש"ך סי' רנ"ה באורך. ולפ"ז זהו כשהי' אמירה בעלמא אבל כאן שכתב בפנקס שהוא נדר לקחת וכתיבה הוה כמעשה ושוב לא יכול לשאול על נדרו דלא אתי דיבור ומבטל מעשה וכעין זה מבואר בתשובת הרא"ש כלל ס"ה דלא שייך שלא להשביע דדוקא בדיבור בעלמא הוא דיכול לטעון שלא להשביע לא כשכותב ע"ש ועיין בטוש"ע חו"מ סי' פ"א סי"ז ע"ש בש"ך ס"ק מ"ה ומשמע דכתיבה הוה כמעשה ומיהו לפמ"ש בשו"ת דברי ריבות שם ובקצה"ח שם דהיכא דצריך לכתיבה שייך שלא להשביע דדוקא במקום שסגי באמירה גרידא והוא כתב הוה הכתיבה כמעשה וא"כ כאן שצריך לכתוב על הפנקס דאל"כ לא יוכל לדעת מי ומי המתנדבים א"כ אפשר דגם כתיבה לא הוה מעשה וגם גוף הדבר אי שייך בצדקה להדיוט אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ג"כ מחלוקת גדולי הפוסקים וכבר הבאתי בחבורי יד שאול סימן רכ"ח המחלוקת הלז והארכתי בזה וע"כ שוב יכול לשאול וא"י להוציא מזה אמנם החכם שמתיר יש עליו עונש כמ"ש הרדב"ז: