והנה בהא דאמרו בבא בתרא דף קכ"ז יכיר למה לי למיתבא פי שנים מיגו דאי בעי יהיב לי' במתנה הקשה א"מ הגאון נ"י דהא נ"מ לפי מה שכתב הה"מ דאם אמר זה בני ל"מ חזרתו וא"כ נ"מ דאם מטעם דבעי ליתן במתנה א"כ גם אם יחזור ויתן לשני יש לו ג"כ המגו הנ"ל משא"כ מטעם יכיר א"י לחזור בו והשבתי דל"ק דדוקא לדידן דנאמן מתורת נאמנות שהתורה נתנה לו נאמנות שייך לומר דל"מ לחזור בו אבל להס"ד דא"נ פריך שפיר דלמה לי יכיר והא גם אי כתיב יכיר כיון דא"נ רק לענין ירושה א"כ לא בא מתורת נאמנות רק דיכול ליתן במתנה שוב יוכל לחזור בו אף דכתיב יכיר וכעין זה נמצא חילוק לענין ע"א באיסורין בנימוק"י והובא בש"ך יו"ד סי' קכ"ז יעו"ש ודו"ק. והנה הרשב"ם כתב שם דלר"י שפיר כתיב יכיר דמיירי במוחזק והוה מגו במקום חזקה ולכאורה צריך ביאור דהא מגו במקום חזקה הוה אבעיא דלא אפשיטא ולפענ"ד נראה לפמ"ש דכיון שנאמן אף במקום חזקה עכ"פ התורה האמינתו והו"ל מתורת נאמנות ושפיר צריך יכיר דלא יוכל לחזור בו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.