שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ק״ד

בהא דאמרו בשבת דף כ"א בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כה"ג ולא היה בו אלא להדליק יום אחד והדליקו ממנו ח' ימים והקשה הב"י הלכות חנוכה דא"כ ביום ראשון לא היה בו נס וכבר כתבתי בזה. וכעת נראה לי דהנה התוס' הקשו והא כבר גזרו על הנכרים להיות כזבים לכל דבריהם והיינו שמטמא בהיסט ועיין מהרש"א שם. ולפענ"ד נראה דהנה אמרו בחולין דף ע"א דטהרה בלועה אינה מטמאה ע"ש ולפ"ז כאן הי' בו שמן על יום אחד ונעשה נס והי' בו לשמנת ימים והנה אותו השמן הבלוע בו לא נטמאה דהרי היתה בלועה וכיון דקיי"ל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן כדאמרו בר"ה דף י"ג היינו משום דנבלל יפה וא"כ אותו השמן הי' הבלוע שבתוכו טהור א"כ הי' נבלל השמן הטמא שהיה שבע פעמים כמוה ושוב נבלל והי' מותר גם השמן הטמא ולא נטמא בהיסט ודו"ק ומעתה גם הלילה הראשונה היה נס שאל"כ לא יכלו להדליק שהי' טמא בהיסט ודו"ק: