שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ק׳

נתתי לבי לעיין במ"ש ר"ת בשבת דף כ"ב ובביצה דף למ"ד דמה שאמר מה חג לד' היינו בשיעור סוכה כגון ב' דפנות והשלישית טפח אבל אי עביד דפנות שלימות יותר משיעור סוכה לא נפיק מקרא וק"ל טובא דהא קי"ל דאין ברירה וא"כ אי עביד ד' דפנות איזה דופן הוברר שזה הי' מהשיעור דלמא אותו דופן שייך להשיעור ונתקדש וכן להיפך והרי נתקדש כלו. אמנם בר"ן וכן בש"ע סי' תרל"ח כתבו דלאחר שעשה השיעור ואח"כ הוסיף דופן מותר וא"כ כבר הוברר הדבר. ובזה יש ליישב מה דקשה לי עוד למה לא נימא פשטה קדושה בכולה כדאמרו בקדושת הגוף ואף בקדושת דמים אמרינן פשטה קדושה בכלה ועיין תמורה דף יו"ד ובקידושין דף זיי"ן ולפמ"ש אתי שפיר דכל שכבר עשה הכשר סוכה ואז לא היה עוד הדופן הרביעי א"כ אז לא שייך פשטה קדושה דלא הי' עוד על מה לחול לכך לא חל רק בשיעור הצריך לזה ולפי זה לפמ"ש הרא"ש דהדפנות לא קדוש כלל רק בסכך צ"ל ג"כ דמיירי שבתחלה לא סכך רק כשיעור ז' על ז' ואח"כ הוסיף ודו"ק. ובזה יש ליישב מה דפריך הש"ס בביצה על ואם התנה הכל לפי תנאו ופריך הש"ס דעצי סוכה לא מהני תנאה והקשו בתוס' בשבת שם דלמה לא משני דמיירי על היותר מן השיעור. ולפמ"ש אתי שפיר דשם מיירי סתם דעשה כל הסוכה סתם ובכה"ג אין ברירה וגם פשטה קדושה בכלה. ובגוף הקושיא דלמה לא נימא פשטה קדושה בכולה דלא שייך כאן דעת אחרת הי' נראה דע"כ לא שייך פשטה כלה רק בבהמה או באשה דאי אפשר לחלק דע"ז קדשה ועל היתר לא קדשה או הקדישה דהא אי אפשר לחלק אבל בסוכה דהי' יכול להיות שלא יעשה רק מה דצריך להשיעור וגם יכול לסתרה ולא יהיה סוכה רק בהצריך לשיעור וא"כ לא שייך פשטה קדושה בכלה. ובזה י"ל מה דפריך ומי מהני בה תנאי והקשו בתוס' דלישני דהכל לפי תנאו היינו ביותר מהשיעור ולפמ"ש י"ל דדייק מ"ש סוכת החג בחג למה לי' לומר בחג הי' לו לומר רק סוכת החג ולפמ"ש י"ל דבאמת הש"ס פריך לעיל על ר"ש דמתיר והא קא סתר אהלא ומשני בסוכה רעועה דדעתי' עלי' מאתמול ולפ"ז בחג דעכ"פ לכתחלה ודאי בעי סוכה הראויה לשבעה ועיין סוכה כ"ח לר"א ואף לדידן עכ"פ בחג עצמו ודאי לא שייך סוכה רעועה דמצפה שמא תפול דבכה"ג לכ"ע פסולה דאינה ראויה לשבעה וא"כ אף לר"ש אסורה וע"ז משני דסיפא אתיאן לסוכה דעלמא אבל בחג שוב שייך פשטה קדושה בכלה דא"ל דאפשר לסתרה דבכה"ג לא יכול לסתור רק בסוכה רעועה ובחג לא שייך זאת וכמ"ש ודו"ק. ובזה יש ליישב מ"ש השעה"מ בהלכות סוכה פ"ז שכתב דבסוכה דמצוה לא מהני תנאי שמא תפול אבל איני בודל מהני ולכאורה מ"ט דלא מהני תנאי שמא תפול ואיני בודל מהני ולפמ"ש אתי שפיר דתנאי שמא תפול לא שייך בסוכת מצוה דהא בעי סוכה הראויה לשבעה וסוכה רעועה לא שייך בסוכת החג ושוב פשטה קדושה בכלה אבל איני בודל לא שייך פשטה קדושה בכולה דהא ביש דעת אחרת המעכב לא שייך פשטה קדושה בכלה וכמ"ש ובזה יש לחלק בין נויי סוכה לעצי דבעצי סוכה לא מהני שמא תפול אבל בנויי סוכה לא שייך פשטה קדושה בכלה דאינו דבר מקובץ. ובזה יש ליישב דברי המהרש"א שכתב להיפך ואין להאריך: