שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (ב׳)

מה שהקשית בהא דאמרו בר"ה דף כ"ב אב ובנו שראו את החדש וכו' מעשה בטובי' הרופא שראה את החדש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וע"ז הקשית דלמה פסלו את עבדו המשוחרר והוא כישראל למצות וע"ז כתבת דמכאן ראיה למ"ש הט"ז סי' א' ביו"ד ס"ק ג' דגם עבד משוחרר אינו כישראל גמור מצד הסברא. הנה באמת תשובתו בצדו דהרי הכהנים הוא דקבלו והב"ד קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו והרי חזינן דאף דרבנן דרשו עדות זו תהא מסורה לכם והיינו שאינו כשר בקרובים וקי"ל כן ואפ"ה קבלו אותו ועבדו וכן קיי"ל א"כ חזינן להיפך ואדרבא קשה להיפך על הט"ז דחזינן דגם בעדות החדש החמורה קבלו את העבד אף דמשפט כתיב ביה כד"נ ואפ"ה כשר. ומיהו יש לומר דכיון דהרמב"ם פסק דאם הזימו העדות אפ"ה כל שקדשו ב"ד החדש ע"פ כשר העדות ע"ש בפ"ב מקידוש החדש א"כ חזינן דאין מדקדקין בעדות החדש כ"כ וכבר כתבתי על הגליון דמקורו בירושלמי פ"ג דר"ה ע"ש והלח"מ לא ידע מקורו וא"כ ממילא יש לומר דגם עבד משוחרר כשר ועכ"פ להיפך ודאי ל"ק ובחידושי אמרתי ליישב הקושיא שהקשיתי בחידושי למשניות בר"ה דכיון דפסלו בנו א"כ אמאי הכשירו את עבדו והא הו"ל נמצא אחד מהם קאו"פ ונצטרפו בראיה והגדה ולפמ"ש אתי שפיר דהרי חזינן דכל שכבר קדשו החדש אף שנמצאו אין מדקדקין בעדות החדש מכ"ש בנמצא אחד מהם קאו"פ דעדותן באמת אמת רק שגזירת הכתוב שיפסל עדות כזה עכ"פ בעדות החדש בודאי כשר דעכ"פ אומדנא הוא דהדבר אמת ועיין בתומים סי' צ' מ"ש לענין עדות קרוב או פסול דעכ"פ אומדנא הוה ע"ש על דברת הרמ"ה לענין ראיה בלי ידיעה ע"ש (וניהו דנימא דלא הוה אומדנא גדולה כ"כ אבל עכ"פ בקה"ח שאנו סומכין על חשבון ועל עדים ועיין תוס' יו"ט פ"א דר"ה ודו"ק) וא"כ כאן דהוה אומדנא ומלתא דעבירא לגלויי פשיטא דכשר וז"ב ועיין שבועות דף מ"ז ע"ב דפריך לר"ח מהא דאחד אומר שתי מרדעות ואחד אומר שלש וכו' ומשני דמצטרפין לעדות אחרת היינו בקידוש החדש ומשמע דבזה מועיל אף שכבר נעשה קאו"פ דהרי אותו שכבר אמר נעשה פסול ומיהו יש לומר דמיירי דזה ראה בפ"ע וזה בפ"ע ולא הי' כאן ראיה אחת ולכך יכול להצטרף עם הראשון אף שכבר נפסל דמ"מ עמו לא נצטרף. אך אי קשיא הא קשיא דמה פריך לר"ח מהא דמצטרפין לעדות אחרת דהרי כבר כתבתי דכל שכבר קדשו החדש אף שהוזמו עדותן כשרה והיינו משום מלתא דעל"ג וכמ"ש המפרש והיינו דכיון דעדים זוממין חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו במקום שאין עביד לגלויי וא"כ יש לומר דבמקום דעביד לגלויי הראשונים נאמנים כל דלא הכחישו גוף הדבר וכשיטת הרמב"ם דהזמה לא מקרי רק כשהוא הזמה בלבד וא"כ יש לומר דגם לר"ח ע"כ לא אמר דהוו עדים פסולים רק בשאר דברים אבל בקידוש החדש מהמנינן לראשונים משום מלתא דעל"ג וא"כ הא דקתני מצטרפין היינו אותם הראשונים או האחרונים דעכ"פ עבידא לגלויי היא ולא משקרי ולכך ניהו דפסולי לאותו עדות אבל לעדות אחרת מהראוי להכשירם. אך באמת הדבר נכון דלר"ח דס"ל בהדי סהדי שקרי למה לי א"כ שניהם בחזקת פסולים וכיון דלדידי' מוציאין שתיהם מחזקת כשרות א"כ לא שייך מלתא דעל"ג דהא שתיהן מלתא דעבידא לגלויי ושתיהן משקרין וא"כ למה יכשר לעדות אחרת וז"ב: