ובזה מיושב היטב קושית הבה"ז בשם הגאון מוה' ליב צונץ ז"ל דלפמ"ש התוס' דיכולים העדים לומר שכחנו העדות וא"כ אמאי לא קאמרו דיכולין לומר שכחנו ובאמת שבשו"ת מהרי"ט בראשונות סי' י"ד הבין בדברי הש"ס דמ"ש לא נתכוונתי להעיד היינו שכחנו אבל זה דחוק ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת היא גופא תמוה שיהי' העדים יכולין להתנצל ששכחו והרשב"א כתב בהדיא דאם עבר על השבועה לא יוכל לומר שכחתי וע"כ צריך לחלק בין זמן מרובה לזמן מועט ועיין תומים סי' צ"ב ס"ק א' ובקצה"ח סי' כ"ח.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.