שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ו (י׳)

והנה במ"ש למעלה בשם הרמב"ם דבעדות החדש אין מדקדקין ואף שנמצאו זוממין החדש מקודש וכתבתי לעיל שכן מבואר בירושלמי וקשה לי טובא בהא דפריך הש"ס בכתובות דף כ"א דאמרו הנח לעדות החדש דאורייתא והיינו דלכך אין עד נעשה דיין ובמס' ר"ה ר"פ ראוהו ב"ד רצו לומר דאף עד הרואה לא יהיה דיין דבזה מחלק הש"ס בין ד"נ לקידוש החדש אבל עד היודע ודאי דאינו נעשה דיין וקשה טובא לפמ"ש התוס' בכתובות שם בשם י"מ דהטעם הוא משום דלא רצו לקבל הזמה על עצמן אם יזימו אותן וקשה הא בעדות החדש לא בעי עדות שאילה"ז דאף אם הזימו אותן החדש כשר וא"כ מה"ת נחוש שמא יזומו אותן וא"ל דניהו דעדות החדש כשר מכל מקום העדים יפסלו וילקו משום עדות שקר דזה אינו דא"כ ארבעים בכתפי' וכשר וכדאמרו בסנהדרין דף כ"ה וע"כ דגם העדים אין עליהם דבר. הן אמת דגוף הדין תמוה דכל שהזימו אותם שלא היו במקום הזה א"כ גוף העדות שקר דהם אומרים דבמקום הזה ראו וא"כ אף שיכול להיות שראו במקום אחר מכל מקום הב"ד חשבו שבאותו מקום היה ראוי להיות נראה במעלה ההיא וא"כ אפשר דבמקום אחר לא היו ראוי שתראה. מיהו יש לומר כיון דעכ"פ אפשר שתתראה לא מדקדקין בעדות החדש וא"כ שוב יקשה היאך אין עד נעשה דיין הא לא שייך הזמה בזה. אמנם נראה דניהו דאם כבר קבלו העדות ונמצאו זוממין כבר נתקדש אבל לכתחלה ראוי לקבל באופן שיכשר להיות שיהיה שייך בהו תורת הזמה. ובגוף הדין דאין מדקדקין בעדות החדש נראה לפענ"ד משום דבקידוש החדש לא כתיב עדות אלא כזה ראה וקדש ולפ"ז כיון דהזמה אינו על גוף העדות רק על העדים וא"כ כל שיכול להיות שהעדות עכ"פ אמת וראו במקום אחר וזה לעיקר הזמה לדידי' א"כ עכ"פ נתקיים בזה כזה ראה וקדש וגם כיון דבאמת חידוש הוא דמה חזית דציית להני ציית להני וא"כ בשלמא בשאר עדות כיון דעכ"פ אותן העדים לא ראו אף שאפשר להיות כן מכל מקום אין כאן עדים אבל כאן דלא בעי עדים רק כזה ראה וקדש וא"כ עכ"פ זאת אין העדים מכחישים וא"כ שוב לא תהא שמיעה גדולה מראיה כיון שעכ"פ יכול להיות אמת גוף הראי' ואל"ה לא מקרי הזמה כלל לשיטת רבינו פח"י מעדות וא"כ כל דלא בעי עדות כאן רק ראיה ועל ראיה לא הכחישו והרי לא תהא שמיעה גדולה מראיה בעדות החדש כשר אף דבד"נ פסול מכאן הוה עכ"פ ראיה דע"ז לא הכחישו כלל ובשלמא בשאר עדיות כל שלא היו באותו מקום שוב אין כאן עכ"פ עדות על גוף הדבר וכל דמכחישו הבע"ד צריך סהדי ואין כאן עדות וכאן לא בעי עדות רק שתהיה ראיה וע"ז לא נתזמו כלל ואין נ"מ באיזה מקום ראו כנלפענ"ד ברור. שוב ראיתי ברש"י ר"ה ר"פ ראוהו ב"ד בהא דפריך לא תהא שמיעה גדולה מראיה פירש"י דגבי עדות החדש לא כתיב עדות אלא כזה ראה וקדש וע"ש בתוס' וברמב"ן פ"ב דכתובות ובטורי אבן ועכ"פ מבואר הסברא שכתבתי בטעמו של רבינו. ולפ"ז לפי מה דמסיק דמכל מקום בלילה אין עד נעשה דיין אף בקידוש החדש א"כ אף דלא שייך הזמה מכל מקום כל דבעי תורת עדות לענין זה שאין הראיה דומה לשמיעה שוב אין עד נעשה דיין אף דלא שייך הזמה דהא גוף הדין דלא שייך הזמה הוא רק משום דלא בעי עדות וכמ"ש כנלפענ"ד ראה זה חדש הוא ועיין בפ"י בר"ה שם שכפי הנראה דרך בעקבות הרמב"ן במלחמות פ"ב דכתובות ועיין שיטה מקובצת שם וחכם אחד השיב לי דגם בעדות החדש כיון דעכ"פ כשהכחישו אותם בודאי עדותם מוכחשת וכל שהם עדים ודיינים לא ירצו לקבל הכחשה על עצמם. ולכאורה יפה השיב דודאי כשנמצאו מוכחשים ודאי העדות בטל רק דין הזמה לא שייך בעדות החדש וכן משמע מכמה מקומות בפ"ק ובפ"ב דר"ה אמנם באמת מ"מ יפה הקשיתי כאשר השבתי לו תיכף דכיון דאמרו בכתובות דף כ' דאין מזימין אלא בפניהם ומכחישין אפילו שלא בפניהם וא"כ בשלמא לענין הזמה שייך לומר דלא ירצו לקבל הזמה על עצמן וישמטו עצמם ולא יכלו להזימם שלא בפניהם אבל ההכחשה יכול להיות שלא בפניהם וא"כ מה בכך שלא ירצו ילכו העדים לב"ד אחר ויעידו ששקר דברו ותהיה עדות מוכחשת ודו"ק: