שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ה (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה הגאון שאגת ארי' חידש בסי' ע"י דביוה"כ חייב אף שלא כדרך אכילתו דלא כתיב ביה לשון אכילה ע"ש ולדבריו צ"ל דהא דפטר במשנה אוכלים שאינם ראויין היינו שאינן ראויין מצד עצמן אבל אם הם ראויים רק שאכלם שלא כד"א כגון שאכל חלב חי חייב. ובאמת שמצד הסברא לא משמע לחלק דמה חילוק יש בין אוכלים שא"ר ובין שלא כד"א. ולפענ"ד ראיה ברורה שלא כדבריו מהא דאמרו בכריתות דף י"ד ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים וכתבו התוס' ישנים דהיינו כדרך אכילה וכוונתם לתרץ דבעלמא אמרינן דבית הבליעה מחזיק כביצה וע"ז כתבו דזה כדרך אכילה מחזיק יותר משני זיתים ושם בעינן כדרך אכילה דאל"כ פטור משום יוה"כ וכ"כ הגאון בעל נוב"י בסי' ל"ח בהדיא ע"ש בחלק או"ח במהד"ק (וצ"ע בתוס' ישנים יומא דף פ' בד"ה שאין בית הבליעה ע"ש) ולפ"ז כיון דעכ"פ שלא כדרך אכילה מחזיק יותר א"כ לתחייב ביוה"כ דלא כתיב ביה אכילה וא"ל דזה מזיק לו והתורה פטרה מזיק ביוה"כ כדאמרו ביומא דף פ' דזה אינו דע"כ לא מקרי מזיק דא"כ גם בט"א דכתיב בי' לשון אכילה אמרינן דמקרי אכילה בכביצה משום ע"י הדחק וביוה"כ פטור כל דהוה דחק הרי דבעינן כדרך אכילה ממש ביוה"כ כנלפענ"ד: ובאמת גוף דברי הגאון שכתב דמשום דלא כתיב אכילה בגופי' לכך חייב אף שלא כד"א הוא תמוה דע"כ לא אמרינן הכי בפ"ב דבפסחים דף כ"ד רק במקום דהיה יכול לכתוב לשון אכילה ומדלא כתיב אכילה ע"כ דאף שלא כד"א חייב אבל כאן ביוה"כ דלא יכול למכתב לשון אכילה דא"כ הי' בכזית ויוה"כ הוא בככותבת וכדאמרו ביומא דף פ"א וא"כ אין ראיה מדלא כתיב לשון אכילה ושפיר יש לומר דכל שלא כד"א לא שמיה אכילה ומקרי מתענה: והנה בהא דאמר ר"ל בדף פ' ע"ב דאם אכל אכילה גסה ביוה"כ פטור דאשר לא תעונה כתיב פרט למזיק ודקדק השאג"א דדוקא באם מזיק הוא דפטור אבל לא באם אכל שלא כדר"א. לפענ"ד נראה לי להיפך דבאמת כל שאכל שלא כד"א ודאי פטור דהרי לא אכל כדאכלי אינשי ובעינן שיהנה מאכילה אבל באכילה גסה דבאמת אכלו כדרך שאוכלין אותו א"כ מצד האכילה בעצמה הוא טוב רק שהוא קץ במאכלו ה"א דחייב סוף סוף לא מתענה עכ"פ ולזה חידש כיון דמקרי מזיק לא מקרי מבטל העינוי כמ"ש רש"י. ותדע דאל"כ יקשה על ר"ל בעצמו דאמר בדף פ"א דל"מ למכתב לא יאכל דאכילה בכזית ות"ל דא"כ היכא נדע שלא כד"א וכבר נתקשה בזה הש"א ונדחק וגם היאך נמעט אכילה גסה (מיהו זה יש למעט כמו דממעט באכילת תרומה אכילה גסה משום דל"ש אכילה אבל קושית הש"א קשה) וע"כ דשלכד"א פשיטא דפטור. וראיה ברורה לזה דהרי רבא אמר בדף פ"א ע"ב כס פלפלי ביומא דכיפורי פטור ופירש"י אין זה ישוב הדעת שאין זה כדרך אכילתו וקשה למה לא מסיים דכתיב אשר לא תעונה פרט למזיק וא"ל דבכלל אוכלין שא"ר הן דזה אינו דמלבד דיקשה א"כ מה קמ"ל מתניתין היא אף גם דלא מקרי אוכלין שא"ר רק מה שאינו ראוי בעצם לאכילה וכאן ראוי למתק האכילה רק שהוא כסס אות' והו"ל שלכד"א וע"כ דגם שלא כד"א פטור ביוה"כ ולזה א"צ קרא דאשר לא תעונה כיון דאכל שלא כד"א וז"ב ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.