שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן נ״ג (י״ג)

הן אמת דלאחר שחיטה משלחן גבוה קא זכו כדאמרו בב"ק שם ובדף ע"ו ע"ש ברש"י וא"כ מהראוי שימעול בהם אבל זה אינו דאיך אפשר שימעול והא התורה התירה לאכול והרי גם בחטאת ואשם לאחר זריקה אין מועלין בהם כיון דהתורה התירה לכהנים לאכול לא שייך מעילה וכדאמרו במעילה שם דבקדשי קדשים יעשה דמים להקל ומכ"ש בק"ק דהן לבעלים וכדאמרו שם וא"כ דברי המהרש"א תמוהים. אבל לפענ"ד מפני חיבת פה קודש זקני המהרש"א נראה דכוונתו לענין אימורים דלאחר זריקת דמים דמועלין בקדשים קלים והיינו משום דלגבוה קסלקי ולפ"ז אם נימא דנתמעט דבעינן כלה לשמים א"כ אף באימורים מהראוי שלא ימעול דהרי עכ"פ בעינן שכל הבהמה יהיו לשמים ולכך כתב רש"י דלא קי"ל כן ולא ממעטינן מטעם שכלה לשמים רק דלא קרינן מקדשי ד' בזה אבל גם זה תמוה דאם כוונת רש"י לענין אימורים שוב לא היה צריך רש"י לומר דאיכא איזה מקום והלא אימורים מועלין בהם והיא משנה במעילה דף ז' הנ"ל ועיין דף ט"ו שם דרבי מקרא דכל חלב לד' לרבות אמורי ק"ק למעילה וגם לא הי' צריך לומר קדשים קלים דהא גם חטאת ואשם היא אינו כלו לשמים דנאכלת לכהנים ואפ"ה יש מעילה באימורין וע"כ דברי המהרש"א תמוהין לפענ"ד ועיין שיטה מקובצת בב"מ שם: והנה הרב מוה' יונה לאנדא ני' אבד"ק גראביוויטץ הקשה אותי בהא דאמרו בנדרים דף נ"ט ע"כ לא אמר רשב"ג אלא היכא דלא קא טרחא אבל היכא דקטרח לא. דהרי הפר"ח הקשה בהא דמבטלין איסור והא כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד לשיטת הרמב"ם דהוא מה"ת ולדידן מדרבנן וא"כ למה יהיה אם עבר ובטלו מבוטל וע"ז אמר מידי דהוה אם נתבטל מאילי' דשרי כמו בצורם אזן בכור ע"ש בסי' ס"ד ולפ"ז כאן דבדלא טרח לא בטל רק בדטרח ואמאי יתבטל. והנראה בזה דלק"מ דכאן שבעודו היתר נתבטל והגידולים של איסור נתבטלו בהיתר וא"כ בעת שטרח טרח בהיתר ושפיר טרח ואח"כ כשכבר היתה בקרקע הוא היתר ובטל וז"ב ופשוט. ובזה מיושב מה שהקשה הר"ן דלישני גם בהך דמקשה מבצל בכרם החילוק בין טרח ללא טרח ולפמ"ש אתי שפיר דשם טרח להיפך דהיינו מה שגדל באיסור ול"מ טרח ודו"ק היטב: והנה במ"ש התוס' להקשות ד"ה חדש דנימא יש שבח מוקצה בפת דהגחלים הן מוקצה וכתב המהרש"ל דהא גם לרבנן קשה כיון דהשלהבת דינו כמו גחלת וע"ש במהרש"א והנה בספר אילת אהבים תמה דהרי אמרו בביצה ולר"א דאמר דבר שיש לו מתירין לא בטל א"מ היכא דאיתא בעיניה אבל הכא מקלי קלי איסורא ואם איתא הא שייך שבח עצים בפת דהשלהבת דינו כגחלת ועוררני החריף מוה' העשיל שור מפה לבוב באור ליום ג' בראשית תרח"י דהרי שם י"ל דכיון דמקלי קלי לאיסור לא הוה דבר שיל"מ דאינו במציאות ואמרתי לו שכוון יפה דכן נראה מהאו"ה כלל כ"ד אות יו"ד שכתב לענין עצים שנפלו לתוך התנור שיש רוב דמותר וכתב בזה"ל דמשום דבר שיש לו מתירין ליכא דחום התנור של היום אינו נשאר למחר יעו"ש.