שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ו (י״א)

והנה הכו"פ הקשה עוד שם דעכ"פ מצי לחול איסור בב"ח על נבילה כיון דבב"ח חל אף שלכדה"נ משא"כ בשאר איסורים דשלא כדה"נ מותר וכמ"ש התוס' שם לענין חצי שיעור דלכך שבועה חל דהיינו במפרש שלא כדה"נ ע"ש שנדחק ולפענ"ד נראה ניהו דבב"ח חייב אף שלא כדרך הנאתן משום דלא כתיב בלשון אכילה אבל עכ"פ הרי חזינן דהש"ס רצה לומר דגם על הבישול לא לקי כיון דעל אכילה פטור על הבישול נמי לא לקי והיינו משום דלהכי אפקה בלשון בישול ולפ"ז אף לל"ב דאמרינן להיפך היינו משום דעכ"פ הוה כדרך אכילתן מהראוי להתחייב אף על אכילה אף דאין איסור חל על איסור כיון דעל הבישול חל על אכילה ג"כ חל אבל איך אפשר לומר דיחול איסור בב"ח על חלב ונבלה כיון דחלב שלכדה"נ הא ראוי לומר כל דלא לקי באם היה כדרך הנאתו מכ"ש דלא חל בשלכדה"נ והיאך אפשר דיהיה בשלכדה"נ חמור מכדה"נ זה א"א כלל והרי אדרבא בעינן דרך בישול שיתן בו טעם וירגיש הטעם ואטו יציבא בארעא וכו' וז"ב ופשוט. ולכאורה רציתי לומר דבב"ח יהיה איסור מוסיף כיון דחל האיסור על הבישול מלבד האכילה. אך לפמ"ש הרמב"ם בנקודה נפלאה וכפי שביאר הכו"פ בכוונתו לענין איסור הנאה דכל שאין שם בב"ח עליו היאך אפשר לומר דהוה איסור מוסיף בשביל שאסור בהנאה הא אימתי נאסר בהנאה כשהוא בב"ח ע"ש בס"ק י"ג וכבר כתבתי למעלה בזה א"כ ה"ה לענין בישול דאימתי לקי על הבישול כשהוא שם בב"ח באכילה אבל כשעל אכילה לא לקי אין עליו שם בב"ח וגם על הבישול לא לקי.