והנה בעש"ק ויצא שנת תרח"י נשאלתי מהרבנים מו"ה יצחק מאיר ומנשה ור' צבי ליפא פריש משינאווע אם שייך אסמכתא במה שסמכו על בוררים וגם אם הבוררים עצמן פסקו באם שלא ידין לדין הנ"ל יפסיד איזה זכות והצד אחד לא קיים אם שייך בזה אסמכתא ולפענ"ד לא שייך בזה אסמכתא דמלבד דעת הי"א בסי' כ"ז דכל ששניהם רוצים לזכות לא שייך אסמכתא ולכך במשחק בקוביא לא שייך אסמכתא וכאן ג"כ הדבר כן אלא אף אם נימא כדעת החולקים היינו במה שסומכים עצמם בדרך רשות וקנס כמו אם לא אוביר וכדומה דזה אינו חיוב בזה רק שרוצה לסמוך או במפריחי יונים שסמך עצמו שיקדמנו יונו ליונו של חבירו אבל בנבררים דעל הרוב הוא קרוב לד"ת ועכ"פ קרוב לשכל א"כ לא שייך אסמכתא דהוה כמו אם אוביר אשלם במטבא דמה שהוא מצד היושר לא שייך אסמכתא וז"ב לפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ה (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.