שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ד (י״ג)

והנה לפענ"ד היה נראה בכוונת המרדכי דהנה נסתפקתי בשנים שהתקשרו באיזה ענין אם לשדך ביניהם או שאר דבר באופן שהתנו ביניהם כמה פרטים ואם אחד נאנס ולא עשה כבר נודע מ"ש הש"ך בחו"מ סי' כ"א דאף דאונסא כמאן דלא עבר אבל לא כמאן דלא עבד היאך הדין אם שניהם נאנסו זה לא השלים תנאו וזה לא השלים תנאו מה הדין והנה דעת תורה ודעתי נוטה דלא נוכל לחייב שניהם בקיום הענין דממנ"פ עכ"פ לא קיימו תנאם שניהם גם יחד ולפ"ז כאן דמיירי בפרסה נדה ומת א"כ אירע לו אונס וא"כ זה דמבעיא לי' דל"ש לומר נסתחפה שדהו במה שמת דהא באמת גם היא לא קיימה כפי התנאים דהרי לא כתב לה רק על חופה דחזיא לביאה וכאן אף שאירע לה אונס הא האונס כולל דגם לו אירע אונס שמת. ומעתה דברי המרדכי מבוארים דזה דוקא בעת ווסתה אבל שלא בשעת ווסתה שפיר מצית אמרה לו נסתחפה שדך דמ"ל באונסו שמת ואף שלה אירע ג"כ אונס הא האונס שלה היא מזלו גרם שנסתחפה שדהו וא"כ אונס שלו יותר מוכרע שלא לחוש לאונסה שאונס שלה יכולה לתלות במזלו שלו משא"כ אונס שלה אבל בשעת ווסתה האונסים שקולים דכמו שלו קרה אונס אף לדידה קרה אונס ול"ש לומר נסתחפה שדהו דכל שיש לומר דאדעתא דהכי לא כתב לה א"כ שוב לא שייך לתלות במזלו אבל שלא בשעת ווסתה א"כ הוא והיא רצו להתחייב וקרה אונס וא"כ כל עוד שלא מת הרי נסתחפה שדהו ולא שייך לומר אונסא כמאן דלא עבר דהא היא לא צריכה לעשות מעשה רק דממילא היתה מוכנת והאונס עכבה ונסתחפה שדהו דעכ"פ לא עברה אבל בשעת ווסתה היתה עומדת לראות וא"כ לא קיימה התנאי ואף דהיה באונס אבל עכ"פ לא עברה וא"כ שוב מה לה באונסו ומיושב קושית הח"מ ואא"ז הח"ץ ז"ל ועיין ש"ך סי' ס"א ובקצה"ח שם ודו"ק: והנה במה שנהגו כעת לעשות חופה וקידושין ביחד ונתלבטו הגאונים בשו"ת חות יאיר סי' מ"ז והנמשך איך מועיל סילוק לדידן דקודם הקידושין לא זכה בהם עדן ואחר הקידושין והחופה שוב הו"ל אחר הנשואין ולא מהני סילוק אף בקנין כמבואר בסי' צ"ב והאריכו בזה ואני כתבתי על הגליון באהע"ז סי' צ"ב שגם הש"ך בחו"מ סי' ס"ו ס"ק ל"ד נתעורר בזה והאחרונים לא הזכירו.