שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ד (י״א)

והנה בדברת הח"מ שכתבתי למעלה שכתב בסי' נ"ד שהחתן מקנה להכלה בחיבת לילה הראשונה אף שמת מיד קשה לי בהא דאמרו בכתובות דף נ"ו בעי רבין נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי חיבת חופה קונה או חיבת ביאה קונה ת"ש דתני ר"י שלא כתב לה אלא על חיבת לילה הראשונה אי אמרת בשלמא חיבת חופה קונה היינו דתני לילה הראשונה אלא אי אמרת חיבת ביאה קונה ביאה בלילה הראשונה איתא מכאן ואילך ליתא ומאי קושיא הא ר"י רבותא קמ"ל דאף שמת תיכף לאחר לילה הראשונה קנתה ובאמת איתא חיבת ביאה גם אח"כ וא"ל דהכי קא מקשה היאך הדין בלא בעל לילה הראשונה דמלבד דסתמא דמלתא בעל בעילת מצוה בלילה הראשונה וכבר אמרו שם דלכך נקט בלילה דאורח ארעא קמ"ל וא"כ ה"ה בזה ואף בשבת קיי"ל דמותר לבעול בעילת מצוה אף גם דעכ"פ לא שייך חיבת ביאה כל דיכול לבעול ולא בעל וע"כ דבעל וא"כ שוב יש לומר דרבותא קמ"ל דאף בלילה הראשונה סגי ובאמת כל שבעל נאסרה עליו עד שתטבול כמבואר ביו"ד סי' קצ"ג ולכך נקט לילה הראשונה וצ"ל דהכי מקשה די"ל דהיתה נדה בעת הכניסה וא"כ שפיר מקשה דבכה"ג פשיטא דחיבת ביאה ראשונה כל אימת שתטהר בודאי תקנה ואמאי נקט לילה הראשונה דוקא וז"ב. ובזה ממילא נראה מבואר דחופה קונה אף בלא חזי לביאה דהרי הש"ס אמר דלכך נקט ר"י חיבת לילה הראשונה משום חיבת חופה ובכה"ג דלא שייך חיבת ביאה דהיינו שאינה ראויה וא"כ מבואר דלא כשיטת הרמב"ם דהוא ס"ל דחופה לא קני בלא חזי לביאה וצ"ל דלא קי"ל כר"י בזה. איברא דלפ"ז צריך ביאור מה בעי ר"א נכנסה לחופה ופרסה נדה מהו את"ל חיבת חופה חופה דחזיא לביאה אבל חופה דלא חזיא לביאה לא והא כל את"ל פשיטותא והרי חיבת חופה דקונה ע"כ בחופה דלא חזיא לביאה וצ"ל דע"כ ר"א לא קאי על הך דר"י: