שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ד

בענין שטרי פסיקתא דרב גידל מה שהקשית בהא דאמרו בכתובות דף ק"ב כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך הן הן הדברים הנקנים באמירה וקמסיק הש"ס דאגב הנאה דמתחתני אהדרי גמרו ומקנו וע"ז הקשית דלמה לי כל זאת ת"ל דכיון דזה התחייב אם ישא בתו יתן לה כך וכך וכן זה א"כ הו"ל כשכר פעולה דלא בעי קנין כמבואר בחו"מ סי' שט"ו והוא מהרא"ש פי"ב דיבמות בהך דחלוץ לה ע"מ שתתן לו מאתים זוז ע"ש וה"ה בזה. הנה יפה הערת אבל כבר קדמוך רבנן בספר בית מאיר סי' נ"א ובישועת יעקב שם. והנה לכאורה רציתי לומר דלא שייך כאן שכר פעולה דלפמ"ש הר"ן בנדרים דף כ"ט דכי יקח איש אשה כתיב ולא כי תלקח דהאשה אינה רק מבטלת רצונה ונעשית הפקר והבעל קונה מן ההפקר וא"כ לא שייך לגבה שכר פעולה דהיא לא עבדה כלום רק שמפקרת עצמה והוא קונה אותה. אך מלבד דזה דחוק דמ"מ במה שמפקרת עצמה שיזכה בה הוא גם זה מקרי שכר פעולה אף גם דתינח מדידה לדידיה אבל מדידיה לדידה מא"ל. ובזה הנה מקום אתי לישב הא דקאמר הש"ס מסתברא מלתא כרב בבתו נערה דקא מטי הנאה לידיה אבל בתו בוגרת דלא מטי הנאה לידי' לא והאלקים אמר רב אפילו בתו בוגרת דאלת"ה אבי הבן מה הנאה מטי לידי' והקשה הריטב"א דלמה האריך כ"כ ולימא כי אמר רב באבי הכלה ולא באבי החתן. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת באבי החתן איכא למימר דהוא שכר פעולה משא"כ באבי הכלה הוצרך לחדש דמטי הנאה לאב ולכך הקשה דע"כ אין זה הטעם דבאמת אמר רב אפילו בוגרת וכיון שכן שוב לא שייך משום שכר פעולה דאל"כ למה לי הטעם באבי החתן משום זה דמתחתנו וע"כ דלא שייך שכר פעולה וא"כ בוגרת מא"ל אמנם בגוף הקושיא נראה לפענ"ד ברור דלק"מ דע"כ לא שייך שכר פעולה רק אם היה ההקנאה מחמת שעשה איזה פעולה אבל אם אדם יעשה לעצמו איזה פעולה שהוא להנאתו איך שייך בזה שכר פעולה הא לעצמו עשהו לטובתו ולפ"ז כיון דמחמת חיבת החיתון גמר להקנות איך שייך שכר פעולה וע"כ דלא משום שכר פעולה רק משום דעי"ז גמר ומקני. ובזה ניחא מה שיצא לו לרב הך דאגב חיתון גמר ומקני ולפמ"ש אתי שפיר דאם לא גמר ומקני אגב חיבת חיתון שוב שייך שכר פעולה וז"ב כשמש ודו"ק. ובלא"ה דלפי מה דמבואר בסי' נ"ב נ"ג בשם הרא"ש דאם פסק לבתו אף שמת החתן מחוייב ליתן לה לכשתנשא א"כ זה דוקא משום חיבת חיתון דאל"כ לא שייך שכר פעולה. ובזה ניחא מה דנקט רב כמה אתה נותן לבתך וכמה אתה נותן לבנך ולא נקט כמה אתה נותן לי או לחתנך ולפמ"ש אתי שפיר דבזה היה שייך משום שכר פעולה ודו"ק. ובזה יש לומר מ"ש הבעל עיטור דבחיבת נשואין אף דבר שאינו ברשותו גמר ומקני והפוסקים חלקו עליו ולפמ"ש אתי שפיר דלפמ"ש האחרונים דשכירות קונה בדבר שלבל"ע וכן הבאתי בשם הרשב"א ועיין קצה"ח סי' רל"ב וא"כ שוב שייך שכר פעולה ודו"ק. ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש הריב"ש סי' שמ"ה וביתר ביאור כתב בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק חו"מ סי' כ"ו דאם הקנה דשלבל"ע עם דבר שבל"ע בשעת הקידושין קנה ולא אמרינן דהוה כקני את וחמור משום דדיבור ל"ש לומר שלא נתחלק הקנין ולפמ"ש א"צ לזה דאם נימא דל"מ כיון שכלל גם דבר שלבל"ע בזה וא"כ לא גמר להקנות ע"י חיבת חיתון ושוב מועיל עכ"פ משום שכר פעולה דא"ל דלא שייך שכר פעולה דלא מקרי פעולה דהרי אדרבה ע"י חיבת חיתון גמר להקנות דזה אינו דהרי חזינן דלא היה חיבת חיתון גורם ההקנא' דאדרבא נתבטל כל הקנין דהא הקנה גם דבר שלבל"ע ולא גמר להקנות ומתוך שלא קנה זה לא קנה זה וא"כ שוב נשאר שכר פעולה דבשלמא שיהי' מועיל אף בדבר שלבל"ע אף דשכירות מועיל אף בדבר שלבל"ע מ"מ סברת הפוסקים דלא שייך כאן שכר פעולה דהא ההקנא' באה בשביל חיבת חיתון וא"כ לא שייך שכר פעולה וא"כ ממילא לדבר שלבל"ע לא שייך חיבת חיתון ולא שייך שכר פעולה אבל אם נימא דמתוך שלא קנה דבר שלבל"ע לא רצה להקנות גם דבר שבא לעולם וא"כ חזינן דבשביל חיבת החיתון לא רצה להקנות ושוב הו"ל שכר פעולה וקנה ודו"ק היטב כי אף שיש לפקפק דבאמת הוא רצה להקנות רק שע"י שכלל ביחד דבר שבא לעולם עם דבר שלא בא לעולם לא קנה ז"א דכל הטעם דלא קנה דבר שלבל"ע הוא בשביל שלא גמר להקנות ולא סמכה דעתי' והרי מבואר בסי' קע"ו בשני אומנים שקבלו לתת זה לזה הריווח שירוויחו דמתוך שזה וזה גמרו להקנות קנו שניהם וכיון שע"כ כאן לא גמר להקנות ושוב קנו מטעם שכר פעולה. ובזה נראה לפענ"ד דאם אבי הבן ואבי הבת שניהם גם יחד הקנו זה לזה דבר שלבל"ע עם דבר שבל"ע או דבר שלבל"ע לבד קנו שניהם דכל שזה רצה לקנות גמר ומקני וכמ"ש בסי' קע"ו גם מה שהאריכו שם בשו"ת נוב"י הוא וחתניו הגאונים ז"ל נ"ע אם אגב חיבת חיתון גמר ומקני אם הוא קנין או שאמרו חכמים דגמר ומקני וע"ז כתב הנוב"י דל"ש שגמר בדעתו דא"כ בכל דבר שלבל"ע אם יאמר שגמר דעתו יהיה מועיל הנה לפמ"ש ממנ"פ מועיל אם גמר בדעתו הרי גמר דעתו ואם לא גמר בדעתו שוב הוה שכר פעולה וכמ"ש וגם לא דמי כלל לשאר דבר שלבל"ע דכל דבר שלבל"ע אף שיאמר שגמר בדעתו במה קנה הקונה וכאן משום חיבת החיתון אנן סהדי דגמרו ומקני אהדדי וז"ב ופשוט: