ואף אם נימא דלא חיישינן בכה"ג שהי' קידושין לשניהן זה ע"י קול וזה ע"י עדים בכה"ג לא מבטלין קלא כיון דהקול יצא קודם שנתקדשה לשני וגם ל"ש דתתגנה על בעלה שהרי בעלה לא חש לזה והרי קדשה בעוד שיצא הקול שנתקדשה לראשון אבל בכה"ג שיצא קול ושוברו עמו דלא הוה קול כלל דנתבטל ע"י האמתלא ובכה"ג כל שיצא האמתלא שקר אחר הנשואין או האירוסין לא חיישינן לזה משום דתתגנה על בעלה וא"כ שוב ל"ק קושית המ"ב דלכך לא בדקו שם דכ"ז שלא נשאת ולא נתארס' למה לן למבדקה ואח"כ שוב לא נחוש לקלא. וראיתי לדו"ז בישועת יעקב סי' מ"ו ס"ק ג' שהקש' מהש"ס הלז הא לקלא דבתר נשואין לא חיישינן וגם לקלא דבתר אירוסין ולפמ"ש אתי שפיר גם קושיתו השניה מדף פ"א שלח להו תצא והעמידו הדבר על בוריו ופריך הש"ס אי נימא דמבטלין קלא והא לא מבטלין קלא והא שם נ"מ לענין כהן באם מת הבעל ותנשא לכהן והוה קלא דבתר נשואין. ולפענ"ד אין קושיא דשם דהכניס' עצמה בספק דהספק אי קרי לכתיבה נתינה ואי אפשר לן לעמוד ע"ז ולכך תצא וכמ"ש הב"ח וא"כ גם לפי הה"א עכ"פ למה נשאת לכהן לכתחל' ולכך לא שייך קלא דבתר נישואין. שוב ראיתי שא"צ לזה דשם באמת פריך הש"ס תצא והא קלא דבתר נישואין לא חיישינן ומשני דתצא משני וא"כ מהראשון באמת אין סברא שתצא ומה דס"ד דלא מבטלין קלא ע"כ להס"ד דס"ל דאף לבתר נישואין חיישינן וגם בישועת יעקב שם הרגיש בזה אבל אין מקום כלל לקושיתו ודקארי לה מה קארי לה והדברים פשוטים וכמ"ש עכ"פ זה ודאי דלקלא דבתר נישואין לא חיישינן ואף לאירוסין וא"כ אין מקום לראיותיו:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.