שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (כ״ג)

ובזה מיושב קושית התוס' שהקשו דמנ"ל לדייק דס"ל לר"ה דמותר להשתמש לאורה ודלמא אסור רק דחיישינן שמא תכבה וזקוק לה ולפמ"ש דייק לה דאל"כ למה יהיו אסור להדליק בשמן שריפה. איברא רלפ"ז קשה על ר"ח דס"ל דמדליקין בחול ולא בשבת וקשה כיון דמותר להשתמש לאורה א"כ אמאי יהיה מותר בשמן שריפה בחנוכה בחול הלא נהנה מזה. אך נראה דאהני לי' שיטתי' לר"ח דבדף כ"ד וכ"ה מפרש דלר"ח ס"ל דבשמן שריפה מותר בשבת וע"ש בתוס' ד"ה תניא כוותי' דר"ח וא"כ אינו בכלל השמנים והפתילות שאסורין בשבת כלל ודו"ק היטב: עוד נראה לי דבר חדש דבשמן שריפה כיון דהוא מצוה לשרפו שוב מהראוי שיהיה אסור להדליק בו דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. והטעם נראה לפענ"ד דבר חדש עפמ"ש התוס' במ"ק דף ח' ע"ב דהטעם דאין מערבין שמחה בשמחה דהוא מה"ת והטעם דאין עושין מצות חבילות חבילות לפי שבעי שיהיה לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה לבו ממנה ולפ"ז מכ"ש מצות תורה עם דברי חז"ל שבעי שיהיה לבו פנוי לאותה מצוה ולא יפנה לבו למצוה אחרת כנלפענ"ד דבר חדש. ולולא שיראתי לחדש דברים שלא נמצא רמז בקדמונים הייתי אומר דהא דנחלקו בפסחים דף קט"ו אי מצות מבטלות זא"ז ואמרו שם דדאורייתא ודרבנן מבטלין זו את זו הדרבנן לדאורייתא הוא ג"כ עד"ז דאין עושין מצות חבילות חבילות דבעינן שיהיו לבו פנוי לזה ואף דשם ביטול ממש מיירי מ"מ אפשר דתלוי בזה. מיהו בגוף ענין אין עושין מצות חבילות חבילות יש לי חבילות רבות וביארתי בחבורי יד שאול על יו"ד סי' רס"ה ע"ש ואכ"מ: