שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן מ״א (ב׳)

הנה במה שהבאתי דברי אדוני אבי זקני שער אפרים סי' ל"ח שנשאל בחמאה שנתבשל בקדרה של בשר ונאסרה שלא הי' ששים אם מותר להדליק נר חנוכה מהשמן של החמאה הזה. ומקום הספק אי נימא כיון דאסור בהנאה הו"ל הנאה מזה וא"ל דמצות לאו להנות נתנו הא בדרבנן שיטת הרז"ה דמצות להנות נתנו. והנה מה שהארכתי במ"ש הא"ר בהלכות חנוכה לאסור מטעם מבשל בב"ח שהרי הפתילה נתבשל בו והשבו"י סי' ל"ח ח"א מסכים עמו בזה דשייך בישול אחר בישול בב"ח. והנה בפרט הלז כבר הארכתי למעניתי בתשובה לענין בישול אחר בישול בשבת שם ביארתי גם לענין בב"ח וכעת אני אומר דלר"ל דס"ל בחולין דף קי"ג דילפינן מבשל מבושל במים וא"כ במצה ופסח מבואר בפסחים דף מ"ם דבישול מבטל הצליה וה"ה בב"ח דיש בישול אחר בישול ולפ"ז יקשה על מה דאמר ר"י לר"ל וכי כעורה זו ששנה רבי וכו' והא נ"מ לענין בישול אחר בישול. ובאמת לפענ"ד נראה כיון דהתורה תלה בב"ח בלא תבשל ובעינן דרך בישול א"כ כל שנתבשל כבר אינו דרך בישול שזה מקרי שלוק דהיינו נתבשל יותר מדאי וכמו דקי"ל לענין כבד והרבה דברים דדוקא בישול אסור ולא שלוק וה"ה בזה דאינו מקרי דרך בישול בזה שכבר נתבשל וכמ"ש שם באורך. ובזה אני אומר ליישב דברי הכו"פ וכן מצאתי בשבות יעקב ח"א סי' ל"ח שהביא ראיה זו מהא דאמרו בחולין דף ק"ד גזירה שמא יעלה באלפס ראשון זה ודאי דלא יעלה על השלחן דבר חי וע"כ שכבר נתבשל וע"כ דגם בישול אחר בישול יש בו איסור תורה וכל הרואה משתומם דמה זו ראיה דאין בישול אחר בישול היינו לענין שלא יעבור על לאו דלא תבשל אבל מ"מ אסור באכילה וכי איסור שהיו בו להיכן נפקע וכבר ראיתי בספר מ"ב לאחד מאחרוני אחרונים שתמה בזה בסי' ע"ז והביא מהך דתחב כף חולבת בקדירה של בשר ב"פ דאסור כמבואר סי' צ"ד ובאמת השבו"י בעצמו הביא ראיה זו משם והוא תימה ועוד תמה שם דדוקא אם נתבשלו שניהם ביחד שייך לדון דבישול אחר בישול אבל כאן הרי לא נתבשלו ביחד רק כל אחד בפ"ע א"כ פשיטא דכל שנתבשלו ביחד דאסור משום בב"ח וגם בחלב אף שהוא לח בלח שייך בישול אחר בישול כמבואר באו"ח סי' שי"ח וגם כל שכבר נצטנן בודאי שייך בישול אחר בישול ע"ש שהאריך בזה על דברת הכו"פ. ולמען לא יהיה דבריו כספר החתום אמרתי ליישב דכוונתו דבאמת כיון דעיקר הטעם דבב"ח לא שייך בישול אחר בישול אף דמכל מקום נעשה התועבה מכל מקום כיון דדרך בישול בעינן וכאן כבר נתבשל וא"כ שפיר פריך דשם שכבר נתבשל הבשר וא"כ שוב אף שנתבשלו אח"כ יחד מכל מקום אינו דרך בישול ולמה יתחייב. ובלא"ה נראה דבאמת הא דהקשה ר"ש סוף סוף צונן בצונן הוא נראה לפענ"ד דאין הקושיא לרב יוסף כמ"ש רש"י והתוס' רק דגם לאביי מקשה דבאמת לפי מה דמסיק דגזירה שמא יעלה באלפס רותח כ"כ שוב אין ראיה דגזרינן בדאורייתא גזירה לגזירה דהגזירה היא משום בישול בב"ח בעצמו ול"צ לגזור משום אכילה וא"כ שוב אין מקום לדברי אביי ולזה רצה אביי לדחות גזרה שמא יעלה באלפס רותח וס"ד דאינו מבשל אבל מכל מקום רותח הוא וא"כ לענין לא תבשל אינו עובר ומשום אכילה הוא דאסור וא"כ ראיית אביי נכונה ולזה דחי לי' כיון דאינו מבשל אין איסור כלל מן התורה וע"ז מסיק דגזירה שמא יעלה באלפס רותח ושוב אסור מחמת הבישול בעצמו וז"ב.