והנה בשנת תרי"ג ב' נצבים כתב אלי הרב החריף מוה' יצחק שמעלקיש ני' בהא דמקשו המפרשים בהא דיליף הש"ס דאזלינן בתר רובא ממכה אביו ואמו דלמא לאו אביו הוא והקשו דלמה לא יליף ממקלל ואף דמכה כתיב קודם למה לא אמרו דיליף ממכה ומקלל אביו ואמו וע"ז כתב דהנה התוס' הקשו דנוקמא בחזקת צדקת וצ"ל דחזקת צדקת עדיף מרוב דהוה חזקה דאתיא מכח סברא ועדיף מרוב דלא כהפ"י גיטין י"ד דחזקת צדקת הוא מכח רוב דא"כ אין מקום לדברי התוס' דהא להס"ד דלא אזלינן בתר רוב קיימינן וצ"ל לקושית התוס' לפמ"ש הרמב"ן דל"מ חזקת קרובים להאשה והיינו אם לא מספקינן בקרובים כלל דאם מספקינן על הקרובים מועיל כדאמרו לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה ולפ"ז מה מועיל חזקת צדקת של האם להבן הא אין אנו דנין על האם והנה אם נימא דהוקש הכאה לקללה ובעינן עושה מעשה עמך א"כ בהכה האם היה צריך לדון אם האם עושה מעשה עמך דאם זינתה שוב אינו חייב על הכאתה ושוב מהני לגבי הבן ג"כ אמנם באמת קי"ל דלא מקשינן הכאה לקללה ושפיר יליף ממכה אם דלא שייך חזקת צדיקת ולפ"ז שפיר מביא ממכה ולא ממקלל דהרי למ"ד עד שיקלל אביו ואמו ביחד וכן במכה לא היה יכול למילף ממקלל דה"א משום חזקת צרקת וזה שמביא הש"ס ממכה אביו ואמו דרוצה לילף למ"ד דבעי שניהם ביחד א"כ אין ראיה ממקלל ואיכא ראיה ממכה זה תו"ד:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ח (כ״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.