שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (כ״ג)

והנה קשה לי בהא דאמרו בכתובות דף סמ"ך דר"מ ס"ל דהמניקת שמת בעלה בתוך כ"ד חדש הרי זו לא תתארס עד כ"ד חדש ומטעם שמא תתעבר ותצטרך לגמול את בנה ובעל זה אינו אביו שיקנה לו ביצים והרי ר"מ ס"ל דשלשה נשים משמשות במוך קטנה ומעוברת ומניקה מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל ומניק' שמא תגמול בנה וימות וא"כ בין לפירש"י שפי' דיכולת לשמש במוך ובין לשיטת התוס' דמצוות לשמש במוך דהיינו לאחר תשמיש דלא מפקדא אפו"ר ואינה מוזהרת על השחת' וא"כ למה לא נתיר להנשא ע"י שתשמש במוך והא אינה מצוית וליכא שום חשש בשלמא לחכמים דאמרו דתשמש כדרכה וחשו חז"ל על פו"ר ועל הנפש מן השמים ירחמו שפיר החמירו שלא תנשא משא"כ לר"מ והיא קושיא גדולה לדעתי.