שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ו (ב׳)

והנה הראני הרב המופלג החריף מוה' פייביל ני' מביטשאוטש בב"י חו"מ סי' ר"נ מחודש ב' שכתב בשם תשובת הגאונים באחד שצוה לפני מותו שיתנו לפלוני מנה עבור שגנבו בנערותו ויש עליו כתובת אשה ושט"ח אין סומכין על הודאתו במקום שחב לאחריני ע"ש ומשמע הא לא"ה היה נאמן וכדברי הח"י והשבות יעקב אבל לפענ"ד יש לדחות דשם מבואר שגנב בנערותו וא"כ אז לאו בר חיובא הי' רק שצריך לשלם לכשיגדל ועיין באו"ח סי' שמ"ג ובט"ז שם שהביא מהך דרפרם וא"כ בזה לא עשה עצמו רשע ובודאי נאמן לולא דחב בהודאתו: והנה ראיתי בדרך העברה בעלמא ספר שו"ת רשב"ש והוא בן שו"ת תשב"ץ והובא בב"י בכמה מקומות ובדקתי בספרו שראיתי בדרך מקרה בסי' תקל"א שם העלה דהא דאין אדם משים עצמו רשע הוא דוקא לענין עדות אבל כל שטוען שהוא רשע עונשין אותו על ידו והביא ראי' מהא דאמרו בכתובות דף יו"ד מברכתא חביטו לי' ומהימן ומסבינן לי' כופרי וכן מהא דאמרה טמאה אני לך ואף ברצון היתה נאמנת ובראשית ההשקפה כאשר ראיתי כן תמהתי דהא ברמב"ם מבואר בהדיא פח"י מסנהדרין דאין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא מעמלי ומרי נפש הם וכן בהא דאמרו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי שהקשו בתוס' דהא אין אדם משים עצמו רשע וכתבו דרצונו לעשות תשובה אבל משמע דאם לא הי' מקום לתלות שרצונו לעשות תשובה לא היו מענישין אותו ובקידושין דף נו"ן אמרו דלא עביד אינש נפשיה רשיעא ושוב ראיתי בסי' תקל"ב שם כתב שנית על ענין הזה וכתב דהרמב"ם הוצרך לחדש טעם אחר שמא מעמלי ומרי נפש הם וממה אם ירצה לומר מזיד הייתי כתב הרשב"א בתשובה דמזה מוכח דאדם משים עצמו רשע ובאמת בדברי הרמב"ם מבואר בהדיא דאין אדם מע"ר ועיין בקונטרס הסמיכה למהרלב"ח ודברי הרשב"א בתשובה אם קבלה היא נקבל אבל בתוס' ובשיטה שם מבואר כדברי התוס' ובדברי הראב"ד והר"ן מבואר בהדיא דבמודית ששמשתו נדה אינה נאמנת אף לענין ממון דאין אדם משים עצמו רשע ובזה נחלק הר"ן אבל לענין עונש פשיטא דאין אדם מע"ר ועיין ביו"ד סי' קע"ז סי"ב ובסי' קס"ח בש"ך ס"ק ע"ט. ומה שהביא ראיה מהך דטמאה אני לך עיין בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' ק"נ ובשעה"מ פ"ט מאישות שם כתב ליישב די"ל דלטובה נתכוונת שלא תאסר עליו כל ימיה ושם הביא דברי הרשב"א וכפי הנראה לאותו רשב"א כיון הרשב"ש ושם אינו מבואר רק דבמיגו נאמן אף דמשים עצמו רשע וגם על זה חולק המהריב"ל אבל לא שלא במיגו ע"ש אמנם מצאתי בב"י סי' ל"ד שהביא בשם בעה"ת שער כ"ה שכתב דלמטען על חברי' ענין שמשים עצמו רשע לא מבטלינן טענתי' אבל אין ראיה דלענין ממון נאמן כמבואר בהגהת אשר"י פרק הגוזל קמא במעשה דפרגא ועיין בכנה"ג בסי' ל"ז בהגהות הטור אות סמ"ך שהביא בשם מהרשד"ם שכתב כעין זה והוא לא עמד בזה ועמ"ש בהגהת ב"י שם אות צ' ובסי' פ"ב בכלל מגו ובתומים אות ק"ה שם.