שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ה (ב׳)

והן נסתר מחמתו מ"ש הקדמונים והובאו בב"י אהע"ז סי' י"א דעידי זנות הוה כד"מ וכ"כ הרשב"א לענין עדי גט שלכך ל"צ משום דפתיך ביה ד"מ ועיין בריב"ש סי' קצ"ג ובסי' רס"ו ורמזו המלמ"ל שם דעידי גיטין וקידושין דמי לד"מ ולפמ"ש ל"ד דדוקא עידי נשים דרק בירור הענין צריך ולא תורת עדות לכך מדמה להו לד"מ לענין דרישה וחקירה משא"כ בגיטין דצריך תורת עדות ול"ד לד"מ ורק בעידי זנות יש מקום לומר דא"צ תורת עדות ויש להאריך בזה ואכ"מ. ועכ"פ מיושב קושית הב"ש ס"ק ס"ג שהקשה דבסי' י"א החמיר בזה לענין עדי זנות ולפמ"ש אתי שפיר דהמחבר ס"ל דדוקא בעידי נשים הוא דהקלו משום דא"צ תורת עדות משא"כ בעידי זנות וז"ב. עתה נעתיק עצמינו להא דלא אמרו עכו"ם מסל"ת נאמן רק בעדות אשה והדבר צריך טעם ולפענ"ד נראה דהנה כבר נודע מ"ש רבינו יקיר בטור ח"מ סי' ל"ד דגם עכו"ם שיודעים שאינם משקרים כשרים להעיד והפוסקים דחו זאת כמבואר בב"י שם והטעם דכל דצריך תורת עדות והתורה הצריכה שיהיו עידי ישראל א"כ ל"מ עדות עכו"ם אף שאינם משקרים והוה פסול הגוף כמו שפסול סומא וחרש וכדומה ולפ"ז לענין עדי נשים דל"צ תורת עדות שוב אף עכו"ם כשרים רק שצריך שנדע שלא יהיו משקרים וא"כ לכך צריך שיהיה מסל"ת דזה לך האות שאינם משקרים וא"כ אף עכו"ם כשר וז"ב. ומצאתי בט"ז י"ד סי' צ"ח ס"ק ב' שכתב ג"כ דבעידי איסור כיון שא"צ תורת עדות אף בדאורייתא כשר עכו"ם מסל"ת והוא הדבר אשר דברתי דכל דל"צ תורת עדות אף עכו"ם כשר כל שמסל"ת. ובזה נראה לפענ"ד הטעם דבדרבנן האמינו לעכו"ם מסל"ת בכל דבר משום דבדרבנן כל שאינו רק ספק דלמא משקר א"כ הו"ל ספיקא דרבנן ולהקל משא"כ בדאורייתא דאף במסל"ת יש לחוש דלמא משקרי ואין כאן בירור הענין אבל כ"ז במקום שא"צ תורת עדות אבל כל שצריך תורת עדות אף בדרבנן יש לומר דפסולי דהו"ל פסול הגוף כנלפענ"ד ועיין פר"ח סי' ס"ט ס"ק מ"ם האריך הרחיב הדבור דאין חילוק בין דאורייתא לדרבנן ועיקר תלוי אם אתחזיק איסורא או לא ודוקא בפסולי עדות האמינו בדרבנן אבל לא בעכו"ם ולפמ"ש עיקר החילוק היא בין דבר שצריך עדות גמור או סגי רק בבירור הדבר ודו"ק היטב והאיר ד' עיני ומצאתי בחידושי הר"ן על נדה דף ל"ג ע"ב גבי מעשה דצדוקי שספר עם כה"ג ונתזה רוק מפיו על בגדי כה"ג וקדם הכה"ג אצל אשתו ואמרה לו ששואלת לחכמים על דם שלה והקשה הרשב"א דאיך נאמנת הא החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו וגם למה קדם אצל אשתו לשיילי' לדידי' וכתב הר"ן כיון דמדרבנן היא ובדרבנן אף עכו"ם נאמן מסל"ת ולכך לא נכנס בדברים עם הצדוקי בעצמו שהוא ראה שהוריק פניו ולא מקרי מסל"ת ולכך קדם אצל אשתו קודם שיספר לה הצדוקי כל המאורע ע"ש הנה כמה מילי מעליותא איכא למשמע מהר"ן דגם בעכו"ם נאמן מסל"ת דוקא בדרבנן וגם צריך שיהיה בלי שום הרגשה שהיא בענין איסור והיתר כלל כמ"ש הר"ן דלכך לא שאל אותו ועיין ש"ך סי' ס"ט ס"ק מ"ג ביו"ד ועיין באהע"ז סי' י"ז סט"ו ובח"מ ס"ק ל"ב במ"ש בשם הר"ן בתשו' שם ובב"ש.