שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל״ד (י״א)

והנה מה שהבאתי למעלה קושית הגאון מהר"ם ברבי בהך דתשובת מיימוני דמה מועיל השכירות המניקת דהמניקת הי' לה בעל לפענ"ד בפשיטות יש לומר דבאמת שם כל דשכרוה שתהיה מניקת ואם תתעבר לא יהיה לה חלב וא"כ הוה כהזירה מן התשמיש ג"כ וכל שבעלה לא הפר לה חל נדרה בכללות וא"כ שוב לא שייך שום חשש ורק המהר"ם חשש דלמא יפר לה בעל כיון שהיא מנדרי עינוי נפש וא"כ זה גופא חשש דילי'. ובזה מיושב דלכאורה צריך ביאור מה עינוי נפש שייך בזה ולפמ"ש א"ש דכל שאסרה התשמיש עליה זה הוה עינוי נפש דהו"ל צערה דגופה ודו"ק. ודע דק"ל טובא בהא דאמר משום דחסה ואמרו דחייס אף על דחברי' וקשה דהא קי"ל דאין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת ובין לשיטת רש"י דאין חוזרת ומתעברת בר קיימא ומכ"ש לשיטת התוס' דאף נפל אינ' חוזרת ומתעבר' א"כ כיון דעי"ז שהיא מעוברת לא תוכל להתעבר בר קיימא ואיכא ממנ"פ או הולד הראשון יחי' או השני וא"כ שוב יש לחוש לדחסא דעל דידיה ודאי חייס יותר ועיין מהרי"ט אלגזי בחידושיו לרמב"ן בכורות דף פ"ה ע"ג ובברכי יוסף סי' ד' באהע"ז שם האריך הרחיב הדיבור בענין אין חוזרת ומתעברת וצע"ג: