שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ל׳

ביאור ענין סוגיא דיבמות דף ס"ט ע"ב בארוסה שנתעברה. במה שבקשת לכתוב לך איזה חידוש בסוגיא אשר עמדת בה אם כי כבר אמרו כי קאי רבי בהא מסכתא וכו' בכ"ז אמרתי לכתוב את אשר תעלה מצודתי אם רב ואם מעט. והנה בתחלת ההשקפה הוה קשיא לי בהא דאמרו שם אמר רבא מסתברא מלתא דרב ה"מ היכא דדיימא מעלמא אבל לא דיימא מעלמא לא אמר רבא מנא ה"מ דתנן ילדה תאכל בתרומה ה"ד אילימא דדיימא מעלמא ילדה אמאי תאכל אלא לאו דדיימא מיניה ולא דיימא מעלמא ומה התם דלהאי אסורא ולהאי אסורא בתר דידיה שדינן לי' הכא דלהאי אסורא ולהאי לאו אסורא לא כ"ש ופירש"י דלגבי ארוסה היתר ולעלמא איסור והוא תימה דהרי גבי פנויה מה איסורא איכא רק משום דגזרו על יחוד דפנויה והרי גם בבא על ארוסתו בבית חמיו איכא ג"כ איסורא כמבואר בש"ע אהע"ז סי' נ"ה ס"א בהג"ה והוא מכלל היחוד שגזרו על פנויה וכמ"ש הח"מ שם ס"ק א' והוא תימה גדולה.