שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ט (ב׳)

בענין סוכה שאינו ראוי לישן בה אם יוצא באכילה. עש"ק העבר נמסר לי מכתבך עם חידושי תורתך ונפשך בשאלתך בכרכים ועיירות גדולות אשר חק נתן המלך שאין ליהודים לדור בבתים הפתוחים לצד קריה שהעכו"ם ואדונים ושרים דרים אך שליהודי בעה"ב עצמו הותר לדור שם והבתים האלו צד אחד פתוח לקריה שהעכו"ם יושבים וצד השני עליות ובתים מרווחים שהי' היהודים דרים שם וע"ז שאל דכיון שאסור לישן שם וענוש יענשו בפלילים אם ימצאו שם דרים וישנים שם ולשיטת היראים והמרדכי פרק הישן אם עשה סוכה מתחלה במקום שמתיירא מפני לסטים ואי אפשר לישן שם אף באכילה אינו יוצא וה"ה בזה כל דמתיירא לישן שם אף באכילה אינו יוצא והאריך בזה. הנה אם אמנם דלענין הדין הדבר ברור דיוצא ידי סוכה כאשר אכתוב ברצות ד' ואין עניני כלל להך דהמרדכי בכ"ז למען כבודך ולמען למודך וגם הבטחתיך להשיב לך כאשר היית פה ע"כ אמרתי להשיב לך ולהשתעשע אתך בפלפלת כל שהוא אם רב ואם מעט כאשר עלתה מצודתי היום ואכתוב על סדרך אשר סדרת. הנה מה שרצית להעלות ארוכה כיון דאנן לא נהגינן לישן א"כ אף מקום הראוי לישן לא בעי ורצית לכוין זאת בדברי המג"א סי' תר"מ ס"ק ד' שכתב על דברת הרמ"א או בשינה וז"ל פירוש במקום דאיכא שינה. הנה ודאי דיפ' כתבת אח"כ דאי אפשר לומר כן דאף לדידן עכ"פ ראוי לשינה בעינן משום דראוי לבילה אבל אני תמה עליך איך נזדקר לפניך טעות דבמ"א הגירסא במקום דאיכא צינה וכוונת המג"א לפרש דמה שכתב הרמ"א שמצטער בשינה היינו בשביל שיש קרירות וצינה והיינו במקום דהצינ' בא מכח שהמקום גורם להיות צנה ובזה אסור אבל במקום דהמדינ' גורם לקרירות פטור דהו"ל מצטער ולכן בסי' תרל"ט בס"ב הקיל בשביל צינה ועיין מג"א שם ס"ק זיי"ן והיינו אם לא בא בשביל הסוכה הקרירות רק שהזמן מצד עצמו קר אבל כל שבשביל המקום הוא קר שעשה במקום שיש קרירות זה פטור דעכ"פ ראוי לבילה בעינן וגם בפרמ"ג הבין כן דברי המג"א רק דק"ל מסי' תרל"ט הנ"ל ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק.