שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ח (י״ג)

ואמרתי בזה דהנה גוף סברת הרא"ש נראה לפענ"ד דהנה כמו דב"ד יכולין לבטל ולקרע שט"ח של חבירו מטעם הפקר ב"ד אף דשייך בל תשחית והוה כאילו מאבד כיסו בידים כל דשייך הפקר ב"ד לאיזה קנס וכדומה מותרין ומה נ"מ בין קורע שט"ח או קורע כסותו ולפ"ז זהו מה שנוגע לממונו או כסותו אבל להשחית בע"ח שהקפידה תורה על הנפש הבהמות ואם אדם חטא בהמה מה חטאה וא"כ שייך בל תשחית וכבר מצינו להרמב"ם פ"ט ממלכים ה"ו שגם נפש בהמה ספק נפשות להקל וע"ש בכ"מ א"כ בכה"ג שייך בל תשחית אף דשייך הפקר ב"ד ולכך לא מצי לקטול אף שיפקיר. ובזה מיושב מה שהעיר הנ"ל על דברת הנוב"י מהד"ת חלק יו"ד אי שייך בדבר הפקר משום בל תשחית עי"ש ולא ראה דברי תוספו' הרא"ש וגם מדברי הש"ס חולין קשה. ולפמ"ש אתי שפיר דבבע"ח שייך גם בהפקר משום בל תשחית כנלפענ"ד: והנה בשנת תרכ"ט ב' נשאלתי מתלמידי החריף מו"ה יחיאל מונד בשם ח"ז הרב המאוה"ג הישיש מוה' שמרי' ני' אבד"ק מאסט ששם נשרפו אנשי העיר ר"ל ויש מקום פנוי ונטעו שם הרבה אילנות עושין פרי וחשו לעקר האילנות לעשות בית שם ובקש לחוות דעתי והנה הוא אמר שיש לעקור אילנות ולנטעם במקום אחר וא"כ לא שייך בל תשחית והנה יפה דבר וכ"כ בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קנ"ט ע"ש אמנם הוא חשש דלמא אילנות מורכבים ואף לקיים אסור ומכ"ש לנטעם במקום אחר. ואני אמרתי דבאמת חששא רחוקה היא. אמנם אם יש מקום לחשש הלז שוב בודאי מותר לעקר דהרי יש איסור לקיימם. אך באמת ע"י עכו"ם ודאי מותר דהיינו שהעכו"ם יעקור אותם עם שורש שלהם ולנטעם בביתו וא"ל דהעכו"ם ג"כ שייך לפני עור דגם עכו"ם מצווה ועיין ש"ך ודגול מרבבה סי' רצ"ו מ"ש בזה דזה אינו כיון דמכרם לעכו"ם והרי עכו"ם בשלו לא אכפת לן ועיין במ"א ס"ס ש"ז ע"ש ועיין ב"מ דף צ' במה שפירש"י דישה שלך וכן מבואר שו"ת שבות יעקב גם ע"י עכו"ם ע"ש ודו"ק היטב. והנה הבית יעקב שם הקשה מהא דאמרו שם בדף כ"ז אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו ואיך מותר לקצוץ וע"כ דבצריך למקומו שרי וע"ז כתב דאף אם נימא דאסור יש לחלק בין קוצץ כלו דאסור אף בצריך למקומו אבל שם דאינו קוצץ כולו רק הענפים הנוטים לרה"ר שרי ע"ש.