שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ״ח (י׳)

והנה תלמידי החריף מוה' יוסף מיזיש ני' מיאבריב הקשה על מ"ש התוס' בזבחים דף צ"ה ד"ה מכניסו דכתבי שאף למ"ד דביאה במקצת שמה ביאה מ"מ הואיל ויכול לחותכו לא חשיב כנכנס כלו וע"ז הקשה דהא א"א לחתכו דהא כתיב לא יקרע והוא לכאורה תימה ולפענ"ד נראה דהנה באמת כל שאינו קורע בדרך השחת' רק ע"מ לתקן לא הי' ראוי לעבור ואף דהתור' כתבה לא יקרע וע"כ דאף שלא בדרך השחת' דאל"כ פשיטא דאסור אפשר לומר דהך לא יקרע אינו לאו רק שלילה כעין דאמרו בזחים דף ס"ו אלא מעתה גבי בור דכתיב ולא יכסנו וע"ש בתוס' וגם כאן בהא שצריך לקרוע כדי שלא יכניס הטומא' קמ"ל דא"צ לקרוע אף דביא' במקצת שמה ביאה וא"כ הך לא יקרע אינו רק שליל' דא"צ לקרוע אבל אי בעי יכול לחתכה. איברא דלפ"ז יקשה למה באמת לוקה על לא יקרע ודלמא היא רק שלילה. אמנם נראה דלפמ"ש הרמב"ם בפ"ג מביאת מקדש הלכה י"ח דביא' במקצת לא שמה ביאה וא"כ לדידיה יכול להכניס פחות משלש על שלש ושוב ע"כ דלא יקרע הוא לאו גמור דלשלילה לא צריך דלמה יהי' ס"ד דיהיה חייב להקרע אבל ר"ל לשיטתי' דס"ל בזבחים דף ל"ב דלוקה על ביאה במקצת ובעין משפט רשם בדף ל"ב בזבחים הרמב"ם פ"ג מביאת מקדש הלכה י"ח והוא תימה דהרמב"ם לא כתב רק שלוקה מ"מ ולכך פסק דלוקהו כרב יהודה ביומא דף ע"ב ולכך כתב גם כל בגדי כהונ' רק דההבדל הוא לענין דרך השחת' אבל ר"ל בדף צ"ה לשיטתו דס"ל ביאה במקצת שמה ביאה וקצת צ"ע על התוס' בזבחים שם דף צ"ה הנ"ל שהקשו סתם אפילו למ"ד ביאה במקצת שמה ביאה והי' להם לאלם לקושייתם דר"ל אדר"ל וצ"ע וא"כ שפיר ס"ל דאם רוצה לחתוך יחתוך ואתי שפיר דברי התוס' ודו"ק. עוד נראה לי דבר חדש דהתורה אמרה לא יקרע ופשיטא דאינו רק בשיעור שיהי' שייך בבגד קריעה דהיינו לכל הפחות שיעור שלש על שלש דזה חשוב ענין בגד לעצמו ונקרא קריעה מן הבגד אבל פחות מזה יכול לקרוע וז"ש שיכול לחתכ' דהיינו פחות משיעור זה וא"כ ל"ח כאילו נכנס כלו ולפ"ז יש לומר דמה דכתיב לא יקרע הוא לעבור עליו בדרך השחת' ולא קשה דבלא"ה אסור משום בל תשחית דיש לומר דנ"מ לענין פחות משיעור דלענין בל תשחית ודאי אינו עובר רק דלמ"ד ביאה במקצת שמה ביאה צריך לומר דגם במעיל מותר כל שאינו שלש על שלש אבל לדידן דלא קי"ל כר"ל שוב אין ראיה למ"ש הקרבן חגיגה.