שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן כ׳ (ב׳)

אמנם אף שאין ראיה מצד הסברא נראה דלא גרע משאר א"א כיון דבאמת יצאה מכלל א"א להחמיר עליה מה"ת להקל. אך מה שהקשה דא"כ איך מצינו אזהרה לא"א דהא נערה המאורסה אינה בכלל א"א לק"מ דכל שמפורש העונש ואדרבא עוד החמיר הכתוב לדונה בסקילה זה ודאי דא"צ אזהרה ועיין מלמ"ל פ"ב ממ"א וכאן כ"ע מודו דאדרבא לענין מיתת ב"ד עוד יש חומרא בזה ודו"ק היטב: והנ' בע"ל מביא בשם קול הרמ"ז דלכך לא תני חייבי מיתות ב"ש משום דזה משפט לאלקים ושאני ח"כ דכל שלקו נפטרו מידי כריתתן וע"ז הקשה בע"ל דא"כ מב"ש נמי דמ"ש וכתב שלא מצא מפורש הדין אם נפטר ממיתה בי"ש כשלקה ואני תמה כיון דחייבי מיתות ג"כ בכלל מלקות א"כ אם לא נפטר למה ילקה ועפח"י מסנהדרין ה"א ובתוס' שבועות דף י"ז ד"ה הא ובמלמ"ל פ"ב מביאת מקדש ה"ב: ע"ב למעוטי מפגל עיין רש"י ד"ה מפגל דאינו משלם ממיטב דהאי היזיקא דבורא בעלמא הוא והיזק שאינו ניכר צ"ע דבש"ע חו"מ סי' שפ"ה מבואר דגם היזק שא"נ דחייב מטעם קנס ג"כ משלם ממיטב וכמ"ש הרא"ש בב"ק ומצאתי בבאר שבע שעמד בזה. אמנם עוד קשה לי דהרי בב"ק דף ד' אמרו בשלמא מפגל בקדשים לא מיירי אלא מוסר לתני ומשני דבדיבורא לא קמיירי וא"כ ע"כ מפגל לאו דיבורא בעלמא הוא. אך נראה דבאמת רש"י פירש בב"ק שם דמפגל היינו ששחט שלמים לשם חטאת וא"כ שם לא הוה דיבור רק מעשה וכמ"ש הרמב"ן גבי אומן שקלקל דמה שהרג הבהמה זה מקרי מעשה ולכך הוכרח לומר דבקדשים לא קמיירי אבל בסתם מפגל זה אינו משלם מיטב דדיבור בעלמא הוא והפ"י נתקשה שם בדברי רש"י דלמה לא פירש רש"י כפשוטו. ולפמ"ש אתי שפיר ובקושיא הראשונ' יש לומר דבאמת הפ"י הקשה דהא בקדשים נתמעט מרעהו וכתב כיון דהיזק שאינו ניכר אינו רק מדרבנן חייב מדרבנן ולפ"ז כל שאינו רק דרבנן ודיבורא בעלמא שוב ל"ש לשלם ממיטב דבאמת מרעהו נתמעט דלא הוה היזק כלל רק מדרבנן חייבו כדי שלא יהי' הולך ומזיק ובזה פשיטא דעכ"פ א"צ לשלם ממיטב ודברי רש"י מדוקדקים דבסתם מפגל נתמעט מרעהו וא"צ לשלם ממיטב ושאני מטמא ומדמע דכל דרבנן חייבו לשלם שוב נתחייב מתורת נזק אבל כאן מצד נזק נתמעט מרעהו ורק דרבנן קנסו אותו ובכה"ג עכ"פ מיטב א"צ לשלם ודו"ק: דף ג' ברש"י ד"ה דאר"א ואי קשיא גבי עריות היכן מצינו אזהרה לאשה ש"ה כיון דהיא נמי מתהניא משכיבה קרי בי' הנפשות העושות ע"ש. אמת שכן הוא בב"ק דף ל"ב ועיין תוס' שם ד"ה ואיהו ורש"י לא ציין שמפורש שם ומ"ש קרי בי' לא תשכיב עיין כעין זה בתוס' חגיגה י"ד ע"ב לא יקח יקיח כתיב ועיין בירושלמי בשבת פרק כלל גדול ה"ב בש"ק מה שתמה על רש"י והוא תמוה דדברי רש"י נכונים וכמ"ש בגליון שם עפ"י דברי הש"ס ב"ק הנ"ל: דף ג' ע"ב והא יש בתו מאנוסתו וכו' דלא כתיבן לא קתני והאיכא בת אשתו כו'.