שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן י״ט (ב׳)

בחולין דף ק"ט ע"ב כתבו התוס' בסילוק פרה שעשה ר' אלעזר הקליר לא הזכיר כלום נגד כותית ועשה ע"פ הירושלמי ואין לו מובן ואמר אבי מוה' הרב הגאון נ"י דבאמת בש"ס דילן אמרו נגד כותית יפת תואר ובאמת בירושלמי ס"ל לר' יוחנן דלא הותר יפת תואר רק לאחר שנתגיירה והובא בתוס' קידושין דף כ"א וא"כ לא שייך לומר דזה כנגד כותית ולכך לא פירש נגד כותית וז"ש התוס' שעשה כן עפ"י הירושלמי ומזה ראיה ברורה למה שפסק הרמב"ם בהלכות מלכים דלא כר' יוחנן משום דש"ס דילן אמר נגד כותית יפת תואר ודפח"ח ואני אמרתי דעכ"פ מבואר מדברי התוס' דר' אליעזר הקליר אינו ר"א בר' שמעון ועיין רש"י ותוס' חגיגה דאל"כ איך אמר שעשה עפ"י הירושלמי והא היה תנא ועשה עפ"י סברת עצמו וצ"ע שלא הזכירו כל המפלפלים על ר"א הקליר מתי היה ולא הזכירו דברי התוס' האלו: הר"ש פ"ה דטהרות הקשה בהא דתנן שנים אומרים לא נטמא ושנים אומרים נטמא ברה"י טמא ברה"ר טהור דמשמע דתרי ותרי ברה"ר טהור והרי בעירובין דף ל"ו מוקי רבה ורב יוסף בשתי כתי עדים אחת אומרת מבעוד יום ואחת אומרת משחשיכה הרי דגם ברה"ר טמא בתרי ותרי. ולפענ"ד ל"ק דבאמת בתרי ותרי מהראוי לאוקמא בחזקת טהרה ולכך כשאומרים שנים לא נטמא מוקמינן אחזקת טהרה בר"ה אף שיש שנים המכחישים אבל בעירובין שם כעת נפקע חזקת טהרה לדברי שני כתות דהא כעת ודאי נטמא רק דהספק אם מבעוד יום נטמא א"כ החזקת טהרה של הככר ודאי נפקע ולענין אם היה ערוב לא שייך חזקת היתר דאדרבא היו לו חזקת איסור שלא עירב רק בזה וא"כ שפיר אסור וז"ב כשמש: