בעת היותי בברעזאן הראני הרב הגאון מוהר"י אבד"ק ברעזאן מ"ש הריב"ש בתשובה סי' קצ"א לענין עופות ובהמות טמאות דנתנה התור' סימנים ל"מ אף רוב והוא דבר חדש ולא שמענו משום קדמון שכל שנתנ' התור' סימנים לא יועיל רוב. ורציתי לומר דהכוונ' לפי שאמרו בש"ס עד שיכיר וא"כ בעי הכרה ברור' וכעין מ"ש הרשב"א בתה"א ריש בית ראשון בשם הרמב"ן דכיון דאמרינן עד שיודיע לך בעי הודע' ברורה אבל לא דמי דשם בעי שיהי' יוצא מכלל חזקת איסור או להיפך מחזקת היתר משנשחטה אבל כאן הספק על הבהמות או העופות אם טמאים או טהורים למה לא ניזיל בתר רוב: ולפענ"ד נרא' דהכוונ' לפמ"ש בתשוב' בשם הכנה"ג דאיסור בספק היתר לא שייך ביטול והוא בפרי מגדים סי' ק"ט ובזה הארכתי בתשוב' דאף דרוב אינם נדרסין מ"מ לא שייך ביטול ברוב דעל כל אחת ואחת אנו מסופקים אם היא מן הדרוסים ולא שייך ביטול ברוב וכ"כ החוות דעת סי' ק"א סברא זו דכל שאנו מסופקים על כל אחת שהיא טריפה לא שייך לבטל אף דיש רוב דכשרים ע"ש ומעתה זה כוונת הריב"ש דכל דאנו מסופקים על כל אחת אם הוא מהכ"ד עופות טמאים וכן בהמות טמאות אף דודאי רוב טהורין מכל מקום לא שייך לומר דאזלינן בתר רובא דהא על כל אחת אנו מסופקים אם אולי הוא מהטמאים ולכך כתב דבפרס ועזניה דל"ש שפיר אזלינן בתר רוב דהא לא שכיחי כלל בישוב ואין ספק ע"ז והו"ל כדבר ברור כנלפענ"ד בדרך העברה בעלמא כי לא ראיתי בריב"ש לעיין היטב וגם נראה מהריב"ש דס"ס לא מועיל דאינו מתהפך יעו"ש כי אינו לפני. בסוטה דף ט"ו ע"ב מי אמרינן כיון דאדחי אדחי או דלמא כיון דהדור הדור והרמב"ם פסק כיון דהדור הדור והכ"מ תמה דהא אבעיא דלא אפשיטא וע"ז אמר הרב המאוה"ג מוה' דוד מאיר פריש ני' מ"ץ דק' ברעזאן דבאמת כל שבידו לא הוה דיחוי כדאמר רב אשי בזבחים דף ל"ד ורק רבא לשיטתי' דלא ס"ל כן בזבחים שם וא"כ לדידן דקי"ל כרב אשי לכך פסק רבינו כיון דהדור הדור. ואני אמרתי אף כי לכאורה דבר גדול דיבר מכל מקום יש לומר דל"ש כאן בידו דשאני כל מה דאמרו בידו לענין כיסוי ולענין לולב וגם בזבחים שם דכל הני בידו לתקן הדבר כמו שהיה אבל כאן דמה שמחזירו לתוך כבשן האש פנים חדשות בא לכאן וא"כ הו"ל דיחוי גמור דמעיקרא היה כלי ונתאכם ואח"כ פנים חדשות בא לכאן וכעין זה מבואר בתוס' זבחים דף צ"ו ועיין בתוס' פסחים ז' ובמג"א סי' תנ"א ע"ש ומיהו יש לומר כיון דנתלבנו שוב לא נדחה כלל וזה אבעיא דבש"ס וא"כ יפה תמה הכ"מ:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
