נתעוררתי בדברי התוס' קידושין דף ס"ב בד"ה בשלמא שהקשו דבסוטה הלאו קדים להן אם לא שכב וכתבו דמה שאנו רוצים חשוב הן ע"ש. ונפלאתי דהא זה הוה תנאי דלשעבר ואיך שייך מה שאנו רוצים הא מה דהוי הוי ואם כבר זינתה מה יועיל מה שאנו רוצים שתתקיים דבריה שלא זינתה אמנם נראה דבאמת מגלגל עליה על להבא ובזה אנו רוצים שלא תזנה ושפיר שייך אם לא שכב דזה חשוב הן דהא כל שכבר שכב ל"מ על להבא דכבר נאסר' עליו וא"כ לענין זה בא מקרא אם לא שכב הן. ובזה מיושב מה דהאריך המלמ"ל פ"ו מאישות דבתנאי דלעבר ל"צ משפטי התנאים וע"ז הקש' מדברי התוס' האלו דהרי סוטה הוה לעבר ואפ"ה בעי משפטי התנאים ולפמ"ש אתי שפיר דבסוט' יש בו גם להבא ג"כ וכמ"ש ועיין בקונטרס דברי אמת להגאון בכר דוד ז"ל שכתב בקונטרס לגיטין סי' א' שדיבר עם המלמ"ל בענין זה דבלעבר לא בעי משפטי התנאים ע"ש ודו"ק ועיין בט"ז בהקדמתו ליו"ד מ"ש בזה ועיין בנקה"כ ומ"ש בהגהותיי בזה:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל א׳ סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.