שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן צ״ז (ב׳)

מכתבו הגיעני היום מגלה עפה אודות הרבני החסיד מוה' בעריש נ"י אשר אשתו זינתה תחתיו וכפי הגב"ע אשר ת"י ולא רצתה לקבל גט עד שיתן לה סך רב והיא הרחיקה נדוד זה חמשה שנים וא"א לכופה לקבל ג"פ וע"ז האריך אם יוכל לגרשה ע"י שליח ע"י היתר מאה רבנים ויחזור ויתננה לה בתורת שליח להולכה והנה הביא שהנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' צ"ב מחלק בזה בין מומרת לזנות ע"ש וע"ז האריך מעלתו דכל שאומר בפירוש זכי לה בודאי גם הרי"ף מודה דמגורשת מיד וכמ"ש מהריק"ש בספר אהלי יעקב וגם מדברי הרמב"ם מדייק מעלתו שיש לחלק כן ממ"ש פ"ה מעבדים הנה יפה דייק בזה וכן מצאתי בהג"א פ"ק דגיטין שכתב שאשה שנאסרת על בעלה ואמר לה זכה בגט זה לפלונית והרי היא מגורשת מיד בקבלתו של זה כי זכות הוא לה הנה מבואר דאף בנאסרת זכות הוא לה ומגורשת מיד ומה"ת לדחוק ולחלק שהרי"ף מחלק בין נאסרת למומרת והדבר ברור לפענ"ד שאילו ראה הנוב"י והאחרונים זאת לא הי' מהנדזים בזה כנלפענ"ד אמנם זה באופן שמבורר שזינתה תחתיו בזה גם אני מסכים להתיר ע"פ מאה רבנים כמ"ש. (ודרך אגב ארשום מה שהשבתי להרב מוה' משה חיים הלוי נ"י אבד"ק פרשקא על הספר במדינת פולין בצום גדלי' שנת כת"ר במ"ש פלפול בדברי התוס' גיטין י"ג ד"ה האומר במ"ש שני תירוצים ולמה ניידו מהתירוץ הראשון והוא האריך בפלפול. ואני אמרתי דתלוי בשני תירוצי התוס' בדף י"א שם דר"ת רצה לחדש דבעי מסירה מיד ליד ואח"כ כתב תירוץ אחר והשני תירוצים כאן תלוי בזה וכ"כ בתומים סי' קכ"ה ס"ק י"א והדברים פשוטים):