שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן צ״ה (ב׳)

מכתבו הגיעני היום ואני יושב בקרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ואין לי ספרים הרבה פה ובכ"ז אמרתי להשיב בקצרה יען כי רצוף מארק. והנה בדבר האשה המתגרשת שכתבו בגט שמה מחלה ואביה אמר כי הוא וב"ב קוראין אותה מיכלה ע"ש זקנה שהי' נקרא מיכל וכבר נשאת לאחר ומעלתו כתב דיש לדמות לגרשם גרשון שכתב הג"פ סי' קכ"ט ס"ק קי"ד דהוה שינוי השם והאריך בזה אם צריך לכתוב גט אחר ואם צריך לכתוב מאכלה באל"ף. הנה לפענ"ד כל שכבר נשאת לאחר ונתגרשה בשם מחלה בודאי אין לחוש ול"ד לגרשם וגרשון דשם הם שני שמות קדושים המוזכרים בתורה והם שמות נפרדים ושייך שינוי אבל כאן מחלה היא שם קודש ומיכלה אף דאפשר שהיא נקראת ע"ש מיכל בת שאול מ"מ כיון דאביה אומר שנקראת ע"ש זקנה מיכל והרי מבואר בסי' קכ"ט דמיכל הוא מהשמות שיש להסתפק אם בחי"ת או בכ"ף ואף שכתב הרמ"א דמצי לכתוב בכ"ף היינו משום דבחי"ת יש לטעות דהוא בה"א וכמ"ש הב"ש ס"ק מ"ז ואף דבמדינות אלו ובזמנים האלו יש הבדל גדול בין ה"א לחי"ת מ"מ תורתן של ראשונים לא מתמנעין רבנן לכתוב חי"ת במקום ה"א וכבר כתבתי בגליון הירושלמי שהרשב"א ר"פ כיצד מברכין והפ"י שם במח"כ לא זכרו הירושלמי הלז ולפ"ז אם הי' כותבין מיחל בחי"ת בלי ספק הי' כותבין אשה הנקראת בשמה מחלה דאף דיש שינוי בין מיחל דזה נקרא' בסגול וזו נקראת בפתח מ"מ כיון דאנן ידענו דזו נקראת ע"ש מיחל היינו כותבין כן וניהו דמיכל כותבין בכ"ף כדי דלא נטעה לקרא בה"א מכל מקום שם מחלה דודאי לא נטעה בה"א דהרי כן כתוב בתורה שם מחלה ומה גם דכבר כתבו האחרונים דשם מכלי' נגזר משם מחלה א"כ לא הטפל חמור מן העיקר דעכ"פ אין פסול כשכותבין מחלה אף דיש שינוי בהקריאה בין פתח לסגול ומה גם דעכ"פ לא גרע משם חניכה דהכל קורין כן כיון דרוב העולם קורין אותה מחלה אף דאביה וב"ב קורין מכלי' מכל מקום עכ"פ חניכה הוה כנלפענ"ד. ולכתחילה ודאי מהראוי לכתוב מיכלי' דמתקריא מחלה אבל לא מאכלא באלף דהרי הוא נגזר משם מיכל בת שאול ומכ"ש בזה דנקראת ע"ש זקנה מיכל כנלפע"ד ולחומר הנושא ישאל עוד גדול אחד ואם יסכים נמטי שיבא ואם לאו דברי בטלין. דברי הכותב בנחיצה הצעיר וכו':