מכתבו הגיעני ע"ד החליצה שלא הזהיר את היבם בשעה שהגביהה היבמה את רגלו שלא יסייע אותה גם בהגבהת הרגל ואם כי הזהירו אותו שלא יסייע בחליצת המנעל כמ"ש בסד"ח אבל בהגבהת הרגל לא הזהירו אותו רק שידחוק רגלו בארץ וגם הלך ד' אמות עכ"ל שאלתו בקיצור הנה אני יושב פה קרית חוצות ושותה מי מעיין הקשה למעיין ובכ"ז יען כי הוא קצת עיגון אמרתי להשיב הנה לפענ"ד מה שאמר הנער שלא סייע לה כיון שהי' בדרך שלא הבין על מה נשאל הוה קצת מסל"ת כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ס"ט וגם בלא"ה מה"ת להחזיק ריעותא וכעין מ"ש הש"ך ביו"ד סי' פ"ז ס"ק י"א דאחזוקי ריעותא לא מחזיקין וא"צ לברר ואף דבבכורות כ"ז לא משמע כן דאל"כ למה לא אמר רשב"ג דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן ויש לדחות דשם דרכן לטעות בלילה כמ"ש התוס' שם לכך חיישינן ועכ"פ אין להחזיק ריעותא וכמ"ש הש"ך וע"כ בדיעבד שכבר נחלצה יש להכשיר ובפרט שיש קצת עיגון דברי הדוש"ת הצעיר:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן צ״ד (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.