הנה בהיותו עמי ביום הנ"ל הקשה אותי בהא דאמרו בשבת דף י"ד אלו ואלו מטהרין ופריך מהנ"מ הא קא טבלי בהנך והקשה לשיטת הרמב"ם דחופת נדה אינו קונה א"כ נ"מ שטבלה במקוה ולא טבלה עדיין במים שאובין וזה קדשה והי' חופת נדה א"כ יאמרו דלא קנה ומותרת לאחר ובאמת אסורה שכבר נקנית בחופה דלא היתה נדה. והשבתי דזה טעות דכבר היו קידושין קודם החופה ומיהו יכול להקשות לר"ה דס"ל דחופה קונה בלא קידושין. אך נראה דמ"ש הרמב"ם דחופת נדה אינו קונה היינו כשהיא נדה אבל אם שלמו ימי נדתה רק שלא הלכה לטבילה א"כ לא מקרי מחוסר דהא מיא בנהרא זיל טביל ובפרט שכבר טביל במקוה ודאי דלא מקרי חופת נדה. ובלא"ה יש לומר לפי מה שנראה מהרמב"ם פ"ט מאה"ט דעיקר הגזירה בשביל שמזלזלת שטובלת בלא כוונה א"כ הא לחולין לא בעי כוונה ולבעלה הוה חולין ועיין חולין דף ל"א ובלא"ה בנדה ל"ש שהי' טובלת במי מערה סרוחים דלנקות נדה אינו ראוי שתהי' טובלת בסרוחין ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ס״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.