שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ס״ז (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה במ"ש הלב"ש דאם ניכר שהקמט הי' מברייתו אז כשר אפילו בלא מיעוך אבל אם יש לספק שנעשה אח"כ אף מיעוך לא מועיל ולפענ"ד נראה אפכא עפמ"ש הד"מ בסי' ל"א לענין מים בראש דכל שנולד ריעותא מחיים אין להכשירו משום דנשחטה הותרה וכלם השיגו עליו והתב"ש סי' כ"ט ביאר הדברים דלכך לא אמרינן נשחטה הותרה דבאמת כל מה דאוקמינן בחזקת היתר באמת אף אם תחי' יב"ח מכל מקום הוה חזקה שלא נתבררה בשעתה ולא מקרי חזקה כמ"ש התוס' גבי גבינות ורק משום דהוה חזקה דאתיא מכח רובא דרוב בהמות כשרות נינהו וכיון דרוב בהמות כשרות אין להם מים בראש וזו יש לה יצאתה מחזקתה מחיים והוה כהא דאמרו בכתובות דף ט"ז רוב הנשאת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול אתרע לה רובא ול"ד לספק דרוסה ולישב לה קוץ דהיה לה חזקה מבוררת דבשעה שנולדה לא ישב לה קוץ ולא נדרסה משא"כ בזה ע"ש ודפח"ח והרבה הארכתי בזה ולפ"ז אדרבא כל דנולד הקמט מברייתו לא שייך לומר חזקת היתר דהרי רוב בהמות בשעה שנולדו אין להם קמט אבל בנולד אח"כ יש לה חזקה מבוררת דבשעה שנולדה לא הי' לה קמט כמו רוב בהמות הנולדות בלא קמט וז"ב ודו"ק. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דזה טעם תר"ל שהב"ח נדחק בזה דל"ד להא דאמרו ריש נדה תר"ל דשם הא יש לה חזקת טומאה וכאן לא הוה לה חזקה לאיסורא אדרבא יש לה חזקת היתר וכ"כ מה שחידשתי בזה וכעת נראה דבאמת כל דיש לה ריעותא אף דאנן מסופקים אם אולי נולד אח"כ הריעותא עכ"פ אתרע לה רובא ומדרבנן חיישינן לה ומיהו עכ"פ יותר מפלגא ופלגא לא הוה וכשר כיון דיש לה חזקה להיתרא וכשר אבל כל שנולד לה ריעותא אחרת שוב הו"ל נוטה יותר לאיסור מלהיתר דהרי הרוב כבר אתרע ופלגא ופלגא ג"כ לא הוה דלא הוה ספק השקול וכל היכא דלא הוה ספק השקול אסרינן מדרבנן אף דיש לה חזקת היתר כיון דלא נתברר החזקת היתר רק מכח הרוב בהמות וכאן הרוב אתרע מחמת הריעותא הראשונה ונוסף עליו ריעותא עכ"פ מדרבנן חיישינן לה ומכ"ש היכא דיש להסתפק שמא נולד לה הריעותא מחיים דודאי יש להטריף כנלפענ"ד. ולפ"ז בנ"ד כל דעבר הסירכא ע"י מיעוך ומשמוש אף דניכר שמברייתו הי' לה הקמט מ"מ הקמט אין ראי' דניקב רק דיש לחוש לנקב שנעשה ע"י קמט וא"כ לא יצאת מחזקת בריאות דרוב בהמות כשרות ואף דכאן נולד לה קמט ניהו דיצאת מחזקת רוב שאין להם קמט אבל מכל מקום מחזקת רוב בהמות כשרות לא יצאת דאף בקמט יוכל להיות שאין כאן נקב וכשרה ודו"ק היטב כי הוא ענין חדש ואף שיש לפקפק ע"ז מ"מ מ"ש על הלב"ש דקמט מחיים גרע טפי זה ודאי נכון ולפמ"ש בהגהות דתר"ל הוה כס"ס ריש שני צדדים והוה רובא דאיתא קמן א"כ אפשר דעדיף מחזקה וכמ"ש שם אמנם בגוף דברי התב"ש דריעותא מחיים עדיף תמה אני דהרי הרמב"ם כתב דדוקא ספק דרוסה חמור והרי להתב"ש מהראוי להיות אפכא דספק שנולד מחיים זה אין לו חזקה דאתיא מכח רובא מהראוי להחמיר בספיקו משא"כ דרוסה דלא נולד מחיים בודאי א"כ יש להקל בספיקו יותר ואף דדרוסה שכיח אבל לא נולד בעת שנבראת ולכך מהראוי להקל וצ"ע:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.