שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ג׳ (ב׳)

ובזה מיושב גם קושית הט"ז על התה"ד דכיון שהעכו"ם מתכוין לבישול ג"כ אסור והביא מיו"ד סי' קי"ג לענין בישולי עכו"ם. ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דלא נתכונה לבישול ממש רק שיתחמם שלא יהיה קר פשיטא דשרי דמה"ת לחוש שתכוונה לבישול ממש ובפרט כיון דלהישראל א"צ בזה מה אכפת לן דהעכו"ם מתכוונת וזה העכו"ם ע"ד דנפשיה עביד וז"ב. וגם בגוף הדין נראה לפענ"ד דאין בית מיחוש כיון שהעכו"ם מסיק לצורך הצינה שזה מותר שהכל חולין אצל צינה א"כ מה בכך שמתכוונת לחמם התבשיל ג"כ וגם בישראל כה"ג הי' מותר אם מסיק לצורך חולה ואגב זה מונח קדירה ג"כ ונתבשלה ג"כ נראה לפענ"ד שלא יתחייב ע"ז דמה עביד הוא דידיה עביד והקדירה ממילא נתבשלה ודאי אם הי' מושיב אח"כ הקדירה היה חייב דמבשל בשבת אבל אם הי' מונח כבר והוא מסיק לצורך החולה מה עשה בזה והוא לא הרבה בשביל הבריא ודאי אם היה מתכוין גם ע"ז היה מקום לאסור דהוה הערמה בדאורייתא אבל ע"י עכו"ם דהוה הערמה בדרבנן פשיטא דשרי וכמ"ש הבכ"ש כעין זה לחלק בין הערמה בדאורייתא לדרבנן וכן מצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ח לחלק כן והאחרונים תמהו על הבכ"ש והרי מצאתי לו חבר ורב מובהק שכ"כ ע"ש. ועכ"פ בנידון דידן נראה לפענ"ד דהיתר גמור הוא ומכל הטעמים שכתבתי נראה לפענ"ד דלית דין צריך בשש ושרי ומנהג ישראל תורה: