שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ט (ב׳)

ע"ד אשר נסתפקת אם מותר לטלטל המגילה בשבת. הנה לא ידעתי שום צד איסור בזה ולא גרע משאר כתבי הקדש והרי קי"ל דרות ושה"ש ואסתר מטמאין את הידים כמ"ש הרמב"ם פ"ט משאר אבות הטומאה הלכה וא"ו ואסתר ברוה"ק נאמרה ועיין מגילה דף ז' ואף דלענין להציל מפני הדליקה מבואר בש"ע סי' של"ד סעיף י"ג דאם אינה כתובה כמשפטה על העור ובדיו אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה היינו משום שאין בה אזכרות כמבואר שם ואף בזה פקפק המג"א שם אבל אם כתובה אשורית על העור ובדיו לכ"ע מצילין מפני הדליקה ומכ"ש שמותר בטלטול והרי בגט מותר לטלטל אף שכתוב בלע"ז דיכול ללמוד ממנו דיני הגט וכמ"ש הד"מ הובא במ"א סי' ש"ז ס"ק כ"ד ומכ"ש במגילה הכתובה בלה"ק. ומפני שהיה שאלתך תמוה בעיני חפשתי ומצאתי בפר"ח סי' תרפ"ח וראיתי שכתב שאסור לטלטל המגילה בשבת. אמנם גם הוא לא אסר רק לדידהו דהיינו למוקפין שקורין בט"ו וט"ו יוכל להיות בשבת ואין קורין המגילה בשבת לכך אסור גם הטלטול דכיון דאסור לקרות בו שוב אסורה בטלטול ודימהו לאפטרתא אבל אנן בדידן דל"מ שיחול י"ד בשבת וא"כ בשאר שבת דאין זמן קריאת מגילה פשיטא דמותר דל"ש החשש ובאמת שגוף דברי הפר"ח תמוהין בעיני דמה"ת לחוש שע"י שמתיר הטלטול יבא לקרות בו כיון דכבר תקנו חז"ל שלא יקראו בשבת ושאני אפטרתא כיון דאסרו לקרות בו משום דלא נתנו לכתוב א"כ אסור בטלטול כדאמר בגיטין דף ס' אבל כאן דניתן לכתוב והקריאה דוקא בשבת שאסרו משום גזירה שמא יעבירנו וזה לענין חובת הקריאה בזה גזרו אבל מה"ת לאסור עי"ז הטלטול ואטו אסור להביט בו אתמהה. וכאשר השקפתי בזה ראיתי שהוא ש"ס ערוך במגילה דף ד' דאמר פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום ופירש"י ומעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש אגרת פורים ברבים הרי מבואר דמותר לקרות בו ולטלטלו וא"ל דשם מיירי שאינו כתוב על אשורית ובדיו דלא שייך הגזירה דרבה שמא יעבירנו דהא אסר לקרות בו ולא יצא ידי חובת קריאה בזה דזה אינו דסוף סוף שייך הגזירה שמא ילך אצל בקי שילמדנו הקריאה ויקרא במגלה אחרת ועוד הרי אמרו שם בהדיא פורים אצטריכא לי' מ"ד נגזור משום דרבה ופירש"י דנגזר דרשה אטו קריאה קמ"ל דלא גזרינן וא"כ מבואר ההיפך מהפר"ח. ובאמת שלולא פירש"י הי' מקום לפרש דברי הש"ס דהא דאמר שואלין ודורשין בענינו של יום היינו בהלכות פורים ודיניהם ובזה באמת מסקי הש"ס דלא שייך גזירה דרבה דמה ענין דיני פורים לקריאת המגילה ולכך לא גזרינן אבל לטלטל המגילה ולדרוש בה אפשר דשייך הגזירה. שוב ראיתי ברי"ף ורא"ש שפירשו בהדיא דשואלין ודורשין בהלכות פורים ולדידהו אפשר דלדרוש במגלה אסור. ובזה יש ליישב הא דכתבו הרי"ף והרא"ש דמיירי בט"ו לכרכים והקשה הפ"י דלמה יפרשו כן ואי דל"מ לדידן ממילא נדע זאת ע"ש שהאריך ונדחק ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דפירש לענין הלכות אבל לקרות אסור כמ"ש הפר"ח והנה זה פשוט דאף להפר"ח אינו אסור רק בזמנה שאז שייך הגזירה אבל לדידן דל"מ י"ד בשבת אין איסור בשבת דאין זמנה היום וכמ"ש לעיל ולפ"ז זהו דמפרש הרי"ף בחמשה עשר של כרכים שחל להיות בשבת ששואלין ודורשין בענינו של יום ה"פ והיינו דבזה שייך לגזור בדרשה ורק בהלכות מותרין אבל לדידן ל"מ להך דינא. יהיה איך שיהיה מרש"י מבואר להדיא שלא כהפר"ח ואף להרי"ף והרא"ש אין הכרע לדינא דכיון דעכ"פ לא גזרינן משום דרבה גם בדרשה אפשר דלא שייך הגזירה ומה דפירשו לענין הלכות היא לתרוצי סוגיא לפרש מה דפריך מאי אריא פורים אפילו יו"ט נמי ושם קאי לענין הלכות פורים ובשטת של רש"י צריך לדחוק לפי מה דמבואר באו"ח סימן ר"צ דת"ח צריך להתענג יותר בשבת ויום טוב במאכל ומשתה וה"א דדוקא פורים שא"צ עונג רק שצריך לבסומי בפוריא אבל לא בעי דין עונג ולכך שואלין ודורשין בענינו של יום אבל לא ביו"ט דצריך עונג וע"ז פריך מאי אריא פורים אפילו יו"ט נמי דלענין לדרוש בענינו של יום פשיטא דהת"ח מחוייב טפי להורות לעם ד' המעשה אשר יעשון. ובזה מיושב מה דהקשה הח"י בהלכות פסח סי' תכ"ט דמה מקשה מאי אריא פורים הא ביו"ט א"צ לדרוש רק סמוך לפסח. ולפמ"ש אתי שפיר דאף אם נימא דבפסח א"צ לדרוש היינו משום שדרשו כבר קודם לפסח אבל בפורים שלא דרשו כבר פשיטא שגם הת"ח צריך לדרוש. ובזה מיושב ג"כ מה דקשה לי טובא לפמ"ש התוס' בבכורות דף נ"ז דלמ"ד יום דפסח מתחילין מפורים וכ"כ הב"י שם והפר"ח בסי' תכ"ט. במחכ"ת לא זכר דברי התוס' שם מה שהיה למראה עיניו בס"ק ההוא וא"כ לכך קמ"ל דצריך לדרוש מענינו של יום דה"א דכיון דצריך לדרוש מפסח לא ידרוש בענינו של יום והיא קושיא גדולה. ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר קושית הש"ס הוא דעכ"פ כיון דצריך לדרוש מפסח פשיטא דענינו של יום קודם ממה שדורש בה"פ שעוד שהות בדבר ועכ"פ דרשינן בתרווייהו וז"ב ודו"ק עכ"פ הדין של הפר"ח תמוה לפענ"ד ומכ"ש לדידן דפשיטא דמותר המגילה בטלטול וכן עמא דבר. שוב ראיתי באחרונים שהביאו בשם מטה יהודה דגם להפר"ח אינו אסור רק באותו יום שצריך לקרות המגילה אבל שלא בזמנה לא שייך החשש ושמחתי שבראשית ההשקפה סברתי לה מסברא. ובזה מיושבין גם דברי רמב"ם בפ"א בהביאו דין הלז של ריב"ל שחל פורים בשבת ובזה יתיישב קושית הפר"ח ודו"ק אחר כמה שנים מצאתי בריטב"א ריש פרק לולב וערבה שכתב דהא דאמרו וה"ט דמגילה וז"ל פירוש דמגילה נמי אע"ג דמדרבנן הרי קורין בשבת ובת טלטול היא ככל כתבי הקדש ואפ"ה כשחל בשבת אין קורין אותה משום האי גזירה ע"ש הרי בהדיא דבת טלטול היא ורק לענין לקרותה אסור משום גזירה ע"ש והוא כמו שכתבתי ודו"ק: