שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קנ״ה (ב׳)

עוד היה אצלי הרבני המופלג מוה' ארי' מבורשטין נ"י. והקשה אותי על מ"ש הפרמ"ג בסי' ק"ב במשבצות ס"ק ב' דהעלה בשם הפרישה דדבר שבמנין וכל דברים החשובים ל"ש בדבר שיל"מ דלא מקרי איסור קבוע דהא למחר יהיה מותר וע"ז הקשה מהא דאמרו בביצה דף יו"ד איכא חד מיניהו דמעורב בהון והקשו בתוס' דלבטל ברובא וכתבו דבע"ח חשיבי ולא בטלו ולדבריו כיון שלמחר יהיה מותר לא אסרו דבר חשוב. ואמרתי בזה דהנה באמת צריך ביאור מה הקשו בתוס' דלבטיל ברובא והא הוה ספק מוקצה ואסור וכל הטעם דבטל ברובא ביבש ביבש משום דעל כל אחד אומר שאינו אסור וא"כ ספק מוקצה לא שייך בזה ואף לשיטת הרא"ש דאמרינן דנהפך האיסור להיות היתר הא כאן באמת יש ספק דלמא כלהו אזלי לעלמא וא"כ אף דנימא דשנים נשארו מכל מקום זה המעורב אי אפשר לעשותו היתר דהא יש ספק שמא כלהו אסורי ובכה"ג לא נהפך להיות היתר כיון דיש ספק שמא כלהו אזלי לעלמא והני אחריני נינהו ועיין בכנה"ג הובא בפרמ"ג סי' ק"ט דכל שהרוב הן ג"כ ספק לא שייך לומר דבטל ברוב ע"ש וה"ה כאן והיא קושיא גדולה אמנם צ"ל דגם ספק מוכן מותר כל דלא הוה דבר שיש לו מתירין והתוס' חדשו דהוה דבר שיל"מ ואפשר דאזלו כעת בזו הסברא דאף דבר שיל"מ כל דלא אתחזיק איסורא מותר ועפר"ח סי' תצ"ז מ"ש בשם הב"ח מ"ש בכוונת הה"מ וא"כ שפיר הקשו דלבטיל ברובא ועכ"פ לא מקרי אתחזיק איסור דיש לומר דשנים הן שנשארו מעי"ט וע"ז תירצו דהו"ל בע"ח דחשיבי ולא בטלי וא"כ מה תאמר דכל שהן מותרות לא אסור דלפענ"ד בדבר שספק מוקצה לא שייך זאת דעכ"פ הקצה אותן ולא היתה דעתו עליו ואף דבטל ברובא מכל מקום בד"ח לא בטל ושוב הו"ל ספק מוקצה וכל איסור מוקצה הוא משום שהקצה אותו ביו"ט והרי זה הקצה אותו ומה מועיל רובא הא בע"ח חשוב והקצה אותו מדעתו וע"ז כתבו א"נ דהוה דבר שיל"מ והדבר תמוה דלמה לא כתבו אותו תיכף ולפמ"ש יש לומר דבאמת יש בזה ספק אי ספק מוקצה מותר גם בדבר שיש לו מתירין ודו"ק. ובפשיטות יש לומר דספק מוקצה שפיר אסור בדבר חשוב דכל הטעם של הפרישה דלא מקרי אקבע איסור כיון שלמחר יהיה מותר אבל ספק מוקצה לא משום איקבע איסור אסור רק דספק שמא הקצה אותן וא"כ אסור מספק ודו"ק ובפשיטות יש ליישב דהפרי מגדים לא כתב רק לענין דיתבטל בששים ולא יהיה במשהו אבל עכ"פ ששים בעי או ביטול ברוב ביבש: