שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ק״נ (ב׳)

והנה מ"ש שה לבית אבות לאו דאורייתא אין לו ביאור ובפסחים אמרו שה לבית מ"מ וכתבו התוס' וזה ג"כ הכוונה שלאו דאורייתא. לפענ"ד הכוונה דהנה במדרש רות אמרו על פסוק שובנה אשה לבית אמה הביא מעשה מר"מ שהלך לנחם לעכו"ם על אמו והי' נעצב ואבל ואח"כ נעשה אבל על אביו ומצא אותו עסוק במלאכתו וא"ל ר"מ כמדומה שאמך חביבה עליך יותר מאביך א"ל ולא כך נאמר שובנה לבית אמה ולא לבית אביה א"ל יפה אמרת שאין אב לגוי ע"ש ולפ"ז קודם מ"ת הי' להם דין ב"נ וא"כ לא שייך שה לבית אבות דאין אב לגוי ולכך אמר שה לבית אבות לאו דאורייתא שלא שייך בית אבות ולכך אמר שה לבית מ"מ והיינו שאין הכוונה דוקא לבית אבות וזה שנאמר שה לבית אבות שה לבית שהוא כפל לשון והיינו משום שאין אב לגוי ולכך אמר שה לבית מ"מ והיינו אף שאינו אב ברור ובחידושי אמרתי דבאמת בחולין ילפינן דאזלינן בתר רובא דדלמא לאו אביו הוא ולפ"ז זה בישראל אזלינן בתר רובא אבל בב"נ דלא גלי דאזלינן בתר רובא והפרמ"ג נסתפק אי אחרי רבים להטות קאי על ב"נ וזה רובא דאיתא קמן ומכ"ש רובא דליתא קמן וא"כ ע"כ שה לבית אבות לאו דאורייתא ודו"ק. אמנם אני בהגהותי וביאורי לירושלמי כתבתי בהא דאמרו בירושלמי דמאי מעתה מי שבא להתגייר אין מקבלין אותו שמא מעמון ומואב הוא ע"ש והרי בב"נ לא אזלינן בתר רובא ע"ש שדחיתי בזה דברי הנוב"י מהד"ת וע"כ לפענ"ד יש לומר דדוקא ר"מ לשיטתו דחייש למיעוטא הוא דאמר דאין אב לגוי דבישראל כל דא"א אזלינן בתר רובא וכדאמרו בחולין שם והיכא דא"א מודה ר"מ אבל בעכו"ם לא גלי התורה ולא אזלינן בתר רובא אף דר' יוסי כתבו התוס' ג"כ ביבמות ס"ז דחש למיעוטא אולי ר' יוסי דירושלמי אינו ר' יוסי דבבלי והוא אמורא ומ"ש הפרמ"ג להסתפק נראה דשם דבעי שנהפך האיסור להיתר בזה נסתפק הפרמ"ג אבל גם בב"נ אזל בתר רובא והנה בירושלמי שם נחלקו ר' יוחנן ור' אלעזר ור' יוחנן אזל בתר רובא אף בנכרי ור' אלעזר חש למיעוטא ולפ"ז לר' יוחנן לשיטתו שוב שה לבית אבות דאוריית' ושפיר אמר דאמנינהו מעיקר' ודו"ק היטב כי הוא חריף: