שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ט״ו (ב׳)

ומדי דברי זכור אזכור מה שהקשה הרב בעל גוא"י סי' ג' מהמשנה דפרה הנ"ל דפליגי ר"א ורבנן אי עובר ירך אמו והקשה ממ"ש התוס' בב"ק דדוקא לענין טריפות הוא דאמרינן דעובר לאו ירך אמו היא אבל בכ"מ עובר ירך אמו הוא ואמאי סברי רבנן דעובר לאו ירך אמו הוא גבי פרה ובמחכ"ת לק"מ דפשיטא דמאן סובר עובר לאו ירך אמו בכ"מ ס"ל כן ועיין ביבמות דף ע"ח דמבואר כן בהדיא והתוס' חידשו לדידן דקי"ל דעובר לאו ירך אמו כדס"ל לרבא ורק בטריפות ס"ל דעובר לאו ירך אמו דיש לו טריפות בפני עצמו דוק ותשכח שכן כוונתם להכריע דאנן קי"ל כן אבל לא אליבא מאן דסובר עובר לאו ירך אמו הוא בכ"מ ס"ל כן ודו"ק. נחזור לענינינו דאחרי דלפי פירוש התוס' שהסכים הראב"ד והריטב"א בחידושיו שם וגם לפירוש רבינו אינו ענין לכאן וכמ"ש ועיין בשעה"מ פ"ט מכלאים וגם לפי פירוש רבינו אינו ענין לכאן ולא נשאר רק לפירש"י בלבד וכבר כתב רש"י בעצמו דפירושו חידוש הוא וגם לפי פירושו כבר חלקתי בזה דבזה מודה ע"כ נראה לפענ"ד דלכך לית מאן דחש לה וז"ב ודו"ק. והנה ק"ל לפירש"י דחולין וקדשים חשוב כלאים מהא דאמרו בתמורה דף י"א ע"ב האומר מה שבמעי' של זו עולה מותרת בגיזה ואסורה בעבודה מפני כחש עובר שבה והתם מפורש דאינו רק מדרבנן ואמאי לא יאסור בעבודה מן התורה דהא הולד היא קודש והפרה היא חולין והו"ל כלאים וכאן לא שייך מה שכתבתי לחלק דכאן בעודה במעיה טרם שהוציא ראשו קי"ל דעובר ירך אמו ובפרט שם פשיט ליה רבא ולרבא ודאי עובר ירך אמי כמ"ש בב"ק דף מ"ז ובתוס' שם וצריך לדחוק דדוקא בפסולי המוקדשין שהם גוף אחד וחולין וקדשים מעורבין הוא דהוה כלאים וא"כ ממילא ליתא לדברי הבית יעקב הנ"ל אף שבאמת הוא דוחק דמה לי גוף אחד או שתי גופין הא היא מסייע לעבודה כמו דחייב בנגיחה וצע"ג ועיין במלמ"ל פ"ט מכלאים הנ"ל ועיין פט"ו ממעה"ק הלכה ח' והלכה ט' והם מימרות מפורשות בש"ס כמ"ש בש"ס ולדברי הבית יעקב נימא דהו"ל כלאים כיון שאחת קדוש ואחת חולין וע"כ דבכה"ג לית בי' משום כלאים ודוקא בשור פסולי המוקדשין דהבהמה עצמה מעורב חולין וקדשים ביחד בזה הוא דאמרו דיש בו משום כלאים אבל לא במה שיש עובר בתוכו הקדוש דהוה לא אפשר ולא קא מכוין ודו"ק: