שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קמ״ב (ב׳)

והנה בגוף הדבר שחידש הצל"ח דדוקא לרנבה"ק ח"כ פוטר מתשלומין מכדי רשעתו אף דב"ד אין מחייבין רק לשמים מ"מ נפטר אבל לדידן כל דהב"ד אין מחייבין רק לשמים הוא חייב לא שייך בזה משום כדי רשעתו דהא הב"ד אין מחייבין וכמו דקי"ל ב"מ חייב לצאת ידי שמים ואי תפיס לא מפקינן מיניה משום דהב"ד לא מחייבי ל"ש כדי רשעתו. הנה לפי מה שכתב המהר"ש דגם לצאת ידי שמים אינו חייב כל שעבדינן החומרא א"כ בח"כ דעבדינן החומרא שוב פטור אף שהב"ד אין מחייבין אך לפי"ז כל שיכול לעשות תשובה ולא נעביד החומרא שוב לא שייך כדי רשעיות דהא הב"ד לח מחייבי ואף דהשמים תעשה החומרא ז"א דיכול לעשות תשובה הו"ל כחייבי מיתות שוגגין דלא עבדינן החומרא ולכך מחייבין מלקות והיא קושיא נפלאה ובזה יש ליישב קושית המהרש"א די"ל דרבא ס"ל כהך תירוצא ולא ס"ל כדקבלה מיניה דר"ש דברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר דהא באמת כל שיכול לעשות תשובה שוב שייך כדי רשעתו וכמ"ש ולכך מתרץ דבאתרו ביה לקטלא כ"ע לא פליגי ודו"ק כי יש לעיין עוד. איברא דיש לומר לפמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה דאחר שלקה ועשה תשובה הוא דנפטר מכרת והקשה בהגהת מלמ"ל כל דעשה תשובה למה צריך עוד מלקות הא אין דבר שעומד בפני תשובה א"כ שוב שפיר מקשה הש"ס הא אכתי לא עבד תשובה וא"ל כיון דיכול לעשות תשובה דזה אינו דממנ"פ אם יעשה תשובה גם מלקות פטור וכל שלא יעשה תשובה לא שייך כדי רשעתו דהא הב"ד לא מחייבו וא"ל דלא עבדינן החומרא דממנ"פ אם יעשה תשובה שוב יפטר אף ממלקות ודו"ק ועמ"ש בערוך לנר במכות על דברת הרמב"ם בפירוש המשנה הנ"ל ודו"ק היטב: