שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קל״ג (ב׳)

והנה שנת כת"ר הגיעני מכתב מאבי מורי הרב הגאון נ"י במ"ש רש"י בזבחים דף ח' ע"א ד"ה שאלה ע"ש וז"ל של אבי מורי נ"י הנה ראיתי בסוף ספר מאירת עינים בשם רב אחד ליישב דברי רש"י הנ"ל ודברי' דחוקים והאמת נראה בכוונת רש"י דהא הכא מיירי שהכהן הקריבם בשינוי בעלים וכיון דבא ליד כהן תו ליתא בשאלה דאפילו הקדש ביד גזבר תו ליתא בשאלה וא"ש דחטאת ליתא בשאלה ואמנם זה אם נשאל על הקרבן וכיון שכבר בא ליד כהן תו ליתא בשאלה ואינו מועיל שאלת הבעלים כמ"ש הש"ך בחו"מ דלא אתי דיבור ומבטל מעשה אבל בנזיר שנשאל על עצמו ומתחרט מנזירתו ועל עצמו בודאי איתא בשאלה דאטו מפני שנתן קרבנו ליד כהן לא יוכל להשאיל על עצמו וכיון דנשאל על עצמו ופקע הנזירות למפרע ממילא פקע קדושת הקרבן והדרא לחולין וזה מדוקדק בדברי רש"י שנשאל לחכם ועוקר נזירתו ופטור מן הקרבן אבל שם בשבועות דפריך והא הקדש דאיתא בשאלה מיירי דעדיין לא בא ליד כהן ובודאי איתא בשאלה. והנה אף שדפח"ח אבל בתוס' כריתות דף י"ג ע"ב ד"ה ארבעה מבואר דמיירי אחר שבא ליד כהן ואף שדבריהם תמוהים ועיין במהרש"א ובבה"ז שם עיין בשעה"מ הלכות שבועות מ"ש בזה ולפענ"ד נראה בכוונת רש"י דהנה ענין שינוי בעלים הוא שהקריבו לשם אדם אחר ולפ"ז ז"ש שכן איתא בשאלה היינו שכיון שליתא בשאלה ממילא שייך שינוי בעלים אבל בנזיר שאחר שיוכל לשאול על נזירתו ממילא לא שייך שינוי בעלים שיוכל באמת להיות חטאת נזיר של חבירו ולא שייך שינוי בעלים משא"כ בשאר חטאות דשייך שינוי בעלים דאף שיש אל על חטאת אבל מכל מקום הבעלים לא נשתנו רק ששואל על הקרבן אבל בנזיר שואל על הבעלים וממילא שהבעלים שהי' מעיקרא נשתנו ושוב לא הוה שינוי בבעלים ודו"ק היטב: